התשפוט. ענין ויכוח:

עתה. מל׳ עת וזמן:

אשמת. מל׳ אשמה ורשע:

וקלסה. ענין לעג כמו לחרפה ולקלס (ירמי׳ כ):

רבת. מל׳ רבוי:

המהומה. ענין הרעשת קול:

הקלו. מלשון קלות ובזיון:

הונו. מל׳ אונאה ועושק הממון:

חללת. מל׳ חול והוא הפך הקדש:

רכיל. ענין לה״ר:

ואל ההרים. בההרים אל במקום במקום בי״ת:

זמה. עניינו גנות ורשע כמו כי זמה עשו (הושע ו):

ענו. רצה לומר אנסו ולכן תחשב לה לענוי:

ותבצעי. כן נקרא חמדת העושר כמו ויטו אחרי הבצע (ש״א ח):

בצעך. כן נקרא גם העושק כמו בוצע בצע רע לביתו (חבקוק ב׳:ט׳):

וזריתיך. ענין פזור:

והתימותי. מלשון תם והשלמה וכליון:

ונחלת. מל׳ חלול:

לסיג. כן נקרא פסולת הכסף כמו הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):

נחושת ובדיל וגו׳. שמות מיני מתכות מחולפות:

כור. כן שם הכלי שמזקקין בו הכסף והזהב כמו וכור לזהב (שם וז):

לפחת. מל׳ הפחה ונשיבה:

להנתיך. מלשון התכה ויציקה:

וכנסתי. מל׳ הכנסה:

ונפחתי. מל׳ הפחה:

עברתי. מל׳ עברה תעם:

ונתכתם. מל׳ התכה:

גושמה. מל׳ גשם ומטר:

קשר. ענין אגודה בהסכמה אחת:

חוסן. ענין חוזק כמו וחסון הוא כאלונים (עמוס ב׳:ט׳):

ויקר. ענין כבוד:

חמסו. ענין הסרה כמו נחמסו עקביך (ירמיה יג):

ויחללו. ענין בזיון:

ואחל. מל׳ חלול:

טחו. ענין מריחה לסתום הנקב:

תפל. כל דבר שאינו מתוקן כל צרכו קרוי תפל וכן והנם טחים אותו תפל (לעיל יג):

חוזים. מתנבאים:

הונו. מל׳ אונאה ועושק ממון:

גודר גדר. הכותל תקרא גדר:

בפרץ. שבר הכותל:

עברתי. מל׳ עברה וזעם:

כליתים. מל׳ כליון: