ובמות. ענין גבהות כמו על במתי ארץ (ישעיהו נ״ח:י״ד):

למורשה. מל׳ ירושה:

שמות. מל׳ שממון:

ושאף. ענין בליעה והמשכה אל הפה כמו שאפה רוח (ירמיה ב):

ודבת. ענין אמירה וע״פ רוב יאמר על האמירה הרעה וכן כי שמעתי דבת רבים (שם כ):

לאפיקים. מקומות שהמים נגרים שם בחתק:

ולגאיות. מל׳ גיא ועמק:

לבז. מל׳ בזיון:

קנאתי. ענין כעס:

כלא. כמו כלה בה״א:

בשאט. ענין בזיון וכן בשאט בנפש (לעיל כה):

מגרשה. מלשון גרושין:

תשאו. תצמחו ותגדלו:

תבנינה. מלשון בנין:

והושבתי. מל׳ ישיבה:

וירשוך. מל׳ ירושה:

לשכלם. ענין מיתה ואבדון כמו והארץ משכלת (מ״ב ב) (יז) ובעלילותם. במעשיהם:

ואפיץ. ויזרו שניהם ענין פזור כמו כי נפץ העם (ש״א י״ג) וכמו וזריתי פרש (מלאכי ב):

ואחמול. מל׳ חמלה וחס:

וזרקתי. ענין הזיה כמו וזרקו בני אהרן (ויקרא א׳:י״א):

מים טהורים. כן יקראו מי אפר פרה כי מטהר טומאת המת:

ורוח. ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיה לו):

והסירותי. מלשון הסרה:

ותנובת. ענין צמח ופרי וכן ויאכל תנובת שדי (דברים לב):

ונקוטותם. ענין כריתה כמו ונקוטו בפניהם (לעיל ו):

והושבתי. מל׳ ישיבה:

ונבנו. מל׳ בנין:

החרבות. מל׳ חורבה:

הנשמה. מל׳ שממון:

תחת. במקום:

הלזו. הזאת וכן יאמר בלשון זכר האיש הלזה (בראשית כד):

והנהרסות. מל׳ הריסה ונתיצה:

בצורות. מל׳ מבצר וחוזק:

במועדיה. מל׳ מועד וחג:

צאן אדם. ר״ל רבוי בני אדם: