צרי. אויבי:

מרפים. מל׳ רפיון:

לבנות. כמו מלבנות:

וסוכרים. כמו ושוכרים בשין:

שטנה. ענין קטרוג:

כנותיו. ענינו רעיו וחבריו ובדרז״ל שבת ועבוד׳ כוכבים בכנותהון (כריתות ג) כן גרס הערוך ור״ל בכל דיניהם המתחבר אליהם:

הנשתון. ענינו מפורש ואין לו דומה כי אם בזה הספר:

ומתרגם. גם הוא ענין מפורש ובדרז״ל מאן דמתרגם לי חבית (ב״מ מא):

בעל טעם. ענינו היודע מיטב הדבור במליצה נאותה וכן וטע׳ זקנים יקח (איוב י״ב:כ׳):

אגרא. כן יקרא כתב השלוח ע״ש שמאוסף בו דברים הרבה והוא מל׳ אוגר בקיץ (משלי י):

כנמא. ענין אמירה וכן וינאמו נאם (ירמיה כ״ג):

פרשגן. ענין טופס הדבר וענינו כי משנה תורת משה (יהושע ח׳:ל״ב) ת״י פרשגן אורייתא:

ושוריא. חומות וכן אדלג שור (תהלים י״ח):

שכלילו. ענין גמר והשלמה וכת״א על ויכלו השמים (בראשית ב׳):

ואושיא. ענין יסוד כמו לאשישי קיר חרשת (ישעיה ט״ז):

יחיטו. מל׳ חוט ר״ל יחברו כאלו תפרם בחוט ע״י המחט:

מנדה. זה מס המלך המוטל על כל בני המדינה ביחד:

בלו. הכסף גולגלתא והלך. הוא תשודה המביאים למלך בעת יעבור אליהם:

ואפתום. הוא ענין הכנסה ואין לו דומה:

מלח. ענין חרבן כמו ארץ מלחה (ירמיה י״ז):

וערות. מל׳ ערוה ר״ל בזיון:

אריך. מענין יפה וכשר ובדרז״ל מאה פלפלין במאה ועשרים ואריך (ב״מ עה) ור״ל והדבר יפה וישר ואין בו משום רבית:

יבקר. יחפש כמו אבקר את צאני (יחזקאל ל״ד:י״ב):

ואשתדור. ענינו סרבנות ומרידה והוא מלשון שדר שהוא שליחות בלשון ארמי כי כן דרך המורדים לשלוח שלוחים לשאול עזר להחזיק ידם:

טעם. ענינו צווי וגזירה ועצה כמו מטעם המלך (יונה ג):

וזהירין. הוא מל׳ זהירות הידוע בדרז״ל שהוא כענין זריזות אלא שזריזות הוא להשמר שלא תבוא הדבר לידו וזהירות הוא להשמר ממנה בעת באה לידו:

שלו. משגה ושגגה וכן על השל (ש״ב ו׳):