תאשם. מל׳ שממון:

מרתה. מל׳ מרי ומרד:

עולליהם. קטניהם:

ירוטשו. ענין בקיעה כמו ועולליהם תרטש (מ״ב ח):

והריותיו. הנשים ההרות:

משובתם. ענין מרידה והליכה בדרכי הלב כמו שובו בנים שובבים (ירמיהו ג׳:י״ד):

כשושנה. הוא הורד:

ויך. יאמר כן בדרך השאלה על התפשטות ודוגמתו ומחה על כתף ים כנרת (במדבר ל״ד:י״א) ומחה הוא תרגום של מכה:

כלבנון. שם יער:

יונקותיו. ענפיו הרכים וכן ויעל כיונק לפניו (ישעיה נג):

הודו. ענין הדר ונאה:

ישובו. ענין ההשקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (שם ל):

יחיו. ענין השבת הנפש מן החולשה ודומה לו עד חיותם (יהושע ה):

דגן. כדגן ותחסר כ״ף הדמיון וכן ייטיב גהה (משלי י״ז:כ״ב) ומשפטו כגהה:

לעצבים. הם העכו״ם:

עניתי. מלשון ענייה ותשובת שאלה:

ואשורנו. ענין הבטה וראיה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז):

כברוש. שם אילן:

רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהילים צ״ב:י״א-י״ב):