חכך. מל׳ חיך אשר על הלשון ממעל:

זנח. ענין עזיבה כמו למה זנחתני (תהלים מג):

השירו. מלשון שר:

עצבים. עכו״ם:

נקיון. מל׳ נקי וברור:

חרש. אומן:

שבבים. קיסמין דקים ובדרז״ל שיבא מכשורא (סנהדרין ה):

וסופתה. רוח סופה וסערה:

קמה. כן יקרא אסיפת השבלים כשעדיין עומד בקרקע וכן מגדיש ועד קמה (שופטי׳ טו):

אולי. עניינו כמו אם וכן אולי לא תאבה האש׳ (בראשית כ״ד:ה׳):

זרים. נכרים:

יבלעוהו. מל׳ בליעה:

נבלע. ענין השחתה כמו בלע ה׳ (איכה ב):

חפץ. ענין צורך כמו אם כלי אין חפץ בו (ירמיהו כ״ב:כ״ח):

פרא. הוא חמור הבר:

בודד. מל׳ בדד ויחידי כמו איכה ישבה בדד (איכה א׳:א׳):

התנו. מל׳ אתנן זונה ואמר בל׳ בזיון:

יתנו. מלשון אתנן:

ויחלו. מל׳ חיל וחלחלה:

מלך שרים. כמו מלך ושרים ותחסר הוי״ו וכן כסוס עגור (ישעיהו ל״ח:ו׳):

רבו. ענין הגדלה ורוממות כמו כרובם כן חטאו לי (לעיל ד):

הבהבי. ענין חרוך ושרפה, ובדרז״ל שקפלה ולא הבהבה (שבת כח):

רצם. מלשון רצון:

עשהו. המגדלו ומרוממו כמו הוא עשך (דברים לב):

ויבן. מלשון בנין:

בצורות. מל׳ מבצר:

ארמנותיה. מל׳ ארמון והיכל: