קרנך. כלי מה, עשוי דמות קרן:

בית הלחמי. בית לחם:

בזבח. באכילת בשר הזבח:

ויחרדו. מהרו בחרדה:

התקדשו. ענין הזמנה, כמו (ירמיהו ו ד): קדשו עליה למלחמה:

שמה. הוא שמעא:

התמו. מלשון תם והשלמה:

שאר. נשאר:

נסוב. הישיבה לאכילה קרויה מסיבה, כי דרכם היה לשבת מסובים:

אדמוני. מראה אדום:

עם יפה עינים. רוצה לומר ויפה עינים, וכן (עמוס ד י): עם שבי סוסיכם:

רואי. מראה:

קום. הוא ענין זרוז:

ותצלח. ועבר, כמו (לעיל י י): ותצלח עליו רוח אלהים:

רוח ה׳. רוח גבורה מה׳:

ובעתתו. מלשון בעתה וחרדה:

רוח רעה. רוח מחריד ומרעיד:

ונבון דבר. מבין כל דבר חכמה: