נקשרה. מרוב האהבה, כאלו נפשו קשורה בנפשו ונתחברה בה, והוא מלשון מליצה, וכן (בראשית מד ל): ונפשו קשורה בנפשו:

נתנו. ענין עזיבה, כמו (במדבר כא כג): ולא נתן סיחון:

ויתפשט. ענין הסרת המלבוש:

המעיל. שם מלבוש חשוב:

ומדיו. יתר המלבושים:

ועד חרבו. ואפילו חרבו:

ישכיל. יצליח, כי המצליח נראה הוא כעושה בהשכל:

לשיר. לשורר:

והמחולות. שם כלי שיר, כמו (שמות טו כ): בתופים ובמחולות:

ובשלשים. כלי שיר בעלת שלשת יתרים:

ותענינה. ענין הרמת קול, כמו (דברים כז יד): וענו הלוים וגו׳ קול רם:

המשחקות. משמחות:

ברבבותיו. רבבה הוא עשרת אלפים:

נתנו. ענינו האמירה על הדבר, וכן (לעיל א טז): אל תתן את אמתך:

עוין. מלשון עין, ומלשון עיון, ורוצה לומר תמיד היה מעיין ומחשב בו בעין רעה:

ותצלח. ועברה:

ויתנבא. תרגם יונתן: ואשתטי, רוצה לומר היה מדבר דברי שטות, ואמר לשון נבואה, כי הנביא והשוטה מדברים דברי רמזים, זה לנבואתו וזה לשטותו:

ויטל. השליך, כמו (יונה א ה): ויטילו את הכלים:

ובקיר. בכותל:

לכל דרכיו. בכל דרכיו, הלמ״ד במקום בי״ת, כמו (ויקרא כו ז): לפניכם לחרב:

משכיל. מצליח:

ויגר. פחד, כמו (במדבר כב ג): ויגר מואב:

בלט. בחשאי, כמו (שופטים ד כא): ותבוא אליו בלט:

הנקלה. מלשון קל:

רש. עני:

ונקלה. הוא הפך המכובד:

במוהר. מתן הבתולות נקרא מוהר, כמו (שמות כב טז): כמוהר הבתולות:

מלאו. נשלמו:

ויאסף. כמו ויוסף בוי״ו:

לרא. מלשון מורא ופחד:

מדי. בכל זמן, וכן (לעיל א ז): מדי עלותה:

שכל. הצליח:

וייקר. מלשון יקר ומכובד: