ויצר. מלשון צרה ודאוה:

להתחלות. מלשון חולי:

ויפלא. ענין מכוסה ומניעה, וכן (דברים יז ח): כי יפלא ממך דבר:

מאומה. שום דבר:

רע. חבר ואוהב:

דל. כחוש ורזה, כמו (בראשית מא יט): דלות ורעות:

והתחל. מלשון חולי:

לראותך. לבקר אותך, כמו (שמואל א יט טו): לראות את דוד:

ותברני הבריה. ענין אכילה מועטת, כמו (לעיל יב יז): ולא ברה אתם:

ותלבב לביבות. תרגם יונתן ותחלוט חליטתא. בדברי רבותינו ז״ל (פסחים ו): חלוט של בעלי בתים והמה נקראים על שם המעשה ששולקין אותם ברותחין:

ואברה. ואוכל מעט:

הבצק. העיסה, ואמר כן על שם סופו, כי אחר הלישה נקרא בצק, וכן (ישעיהו מד יט): אפיתי על גחליו לחם:

ותלבב. וחלטה:

המשרת. תרגום של מחבת, היא מסריתא:

ותצוק. מלשון יציקה:

מעלי. מאצלי:

תענני. מלשון עינוי:

הנבלה. דבר גנאי וכעור:

אנה. להיכן:

הנבלים. הפחותים ושפלים:

אודות. עסק:

ונעול. סגור במנעול:

פסים. מרוקמת ברוחב פס יד, וכן (בראשית לז ג): ועשה לו כתונת פסים:

האמינון. דרך המדברים להוסיף אותיות להקטין הדבר, וכן (דברים לב י): יצרנהו כאישון עינו, הנקרא כן על שם האיש הקטן הנראה בעין:

החרישי. ענין שתיקה:

תשיתי. תשימי:

ושוממה. הוי״ו יתירה, וכן (תהלים עו ז): ורכב וסוס:

לשנתים ימים. לשתי שנים:

גוזזים. את הצאן:

עם אפרים. סמוך לנחלת אפרים, כמו (בראשית כה יא): עם באר לחי ראי:

ויפרץ. ענין הפתוי ברבוי דברים, והוא הפוך מן (שם יט ג): ויפצר בם:

פרדו. הוא הבא מן הסוס והחמור:

הצופה. הוא העומד במקום גבוה להביט למרחוק:

ותכל דוד. תחסר מלת נפש, ולזה אמר בלשון נקבה, שעל הנפש ידבר, כאלו אמר ותכל נפש דוד: