הוי. הוא ענין קריאה:

צלצל. מל׳ צל:

צירים. שלוחים כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א׳:א׳):

גומא. מין עץ הקל לשוט על המים וכן תיבת גומא (שמות ב):

מלאכים. שלוחים:

ממשך. מלשון משיכה ומורט. ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט׳:ג׳):

והלאה. ולהלן:

קו. מלשון תקוה:

ומבוסה. ענין רמיסה ודריסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס):

בזאו. בזזו ובא האל״ף במקום אות הכפל וכן ימאסו כמו מים (שם נ״ח) ומשפטו ימססו:

נס. כלונס ארוך:

אשקטה. ענין מנוחה:

ואביטה. מל׳ הבטה והשגחה:

במכוני. מלשון הכנה:

צח. ענין זוהר ובהירות כמו צחו מחלב (איכה ד):

אור. ענינו מטר כמו יפיץ ענן אורו (איוב ל״ז:י״א):

כתם. ענין השלמה:

ובוסר. כן נקרא הפרי שלא נגמר בשולו כמו אבות אכלו בוסר (ירמיהו ל״א:כ״ט):

גומל. ר״ל תגדל מעט מעט והושאל מלשון הילד הנגמל משדי אמו שמרגילין אותו לאכול מעט מעט:

נצה. הוא כענין פרח וגדול ממני וכן נאמר והיא כפורחת עלתה נצה (בראשית מ׳:י׳):

הזלזלים. הם יונקות הגפנים הרכים:

במזמרות. שם הכלי שכורתים בו הומורות וכן ומזמרותיכם לרמחים (יואל ד׳):

הנטישות. כן יקראו הענפים הגדולים המתפשטים אנה ואנה והוא מל׳ וינטשו בלחי (שופטים ט״ז) וכן הסירו נטישותיה (ירמיה ה):

הסיר. מלשון הסרה:

התז. ענין כריתה וחתוך ובדרז״ל התיז את הראש (חולין ל):

לעיט. שם עוף דורס וכן וירד העיט (בראשית ט״ו):

וקץ. מלשון קיץ:

תחרף. מלשון חורף:

יובל. יובא:

שי. מנחה ודורון כמו יובילו שי למורא (תהילים ע״ו:י״ב):