נכון. מוכן ומתוקן:

ונהרו. ר״ל ימשכו אליו כנהר המושך וכן ונהרו אל טוב ה׳ (ירמיהו ל״א:י״ב):

לכו. הוא ענין לשון זרוז:

ויורנו. ענין למוד:

והוכיח. ענין ברור דברים:

וכתתו. ענין כתישה:

לאתים. הם כלי חפירה וכן את מחרשתו ואת אתו (ש״א יג):

למזמרות. שם הכלי שכורתין בו הזמורות מל׳ וכרמך לא תזמור (ויקרא כ״ה:ד׳):

נטשתה. עזבת:

ועוננים. הוא מין כשוף כמו לא תנחשו ולא תעוננו (שם יט):

ובילדי. כן יקראו המחשבות והעצות לפי שהלב מוליד אותם:

ישפיקו. ענין די הצורך כמו אם יספוק עפר שומרון (מ״א כ):

ואין קצה. אין סוף:

וישח. ענין השפלה וכפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד):

תשא. ענין מחילת העון:

גאונו. על׳ גאוה וממשלה:

אלוני הבשן. שם אילן הגדל בבשן:

שכיות. מל׳ סכך ומכסה והיא הרצפה וכן ואבן משכית (ויקרא כו):

כליל. מל׳ כל וכן כליל תכלת (שמות לח):

יחלף. ענין העברה מן העולם:

ובמחלות. הוא כמין מערה:

לערץ. לשבר כמו לא תערוץ מפניהם (דברים ז׳:כ״א):

לחפר פרות. פתרונו כמו מלה אחת והוא מל׳ חפירה ונכפלה העי״ן והלמ״ד הפעל לומר בחפירות עמוקות כמו אדמדם שפי׳ אדום ביותר וכן ירקרק והדומות:

ולעטלפים. שם עוף עטלף והוא הפורח בלילה:

בנקרת. ענין חור ונקב כמו ואל מקבת בור נקרתם (לקמן כא):

ובסעיפי. ענינו שן הסלע הבולט וכן בסעיף סלע עיטם (שופטים ט״ו:ח׳) והוא ל׳ מושאל מהנוף הבולט מן האילן הנקרא סעיף כמ״ש וכלה סעיפיה (לקמן כז):