הקשיבו. ענין שמיעה:

תבל. כן נקראו המקומות המיושבות:

החרימם. ענין אבדון וכריתה:

ופגריהם. גוף המת נקרא פגר:

באשם. ענין סרחון:

ונמקו. ענין המסה:

ונגלו. מל׳ גלילה וכריכה:

יבול. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳):

רותה. ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח):

חרמי. מלשון חרם ושממה, או הוא ענין רשת וכן איש חרמי (מ״א כ) והוא מלשון יצודו חרם (מיכה ז׳):

הודשנה. מלשון דשן ושמן:

כרים. כבשים שמנים:

ועתודים. הם הזכרים מן העזים הגדולים:

כליות. שם מקום השומן וכמ״ש ואת הכליות ואת החלב אשר עליהן (ויקרא ג׳:ד׳):

ראמים. שם חיה גדולה:

אבירים. בהמות חזקים:

ידושן. מל׳ דשן ושמן:

שלומים. מל׳ תשלומין:

לזפת. הוא שרף האילן הבוער ביותר:

קאת וקפוד. שמות העופות השוכנים בחרבות:

וינשף ועורב. שמות מיני עופות קו. חבל הבנאי:

תהו. ענין שממה:

ואבני. אבן העופרת של הבנאי:

בהו. ענין ריקות:

חריה. ענין שררה כמו ואריבה את החורים (נחמיה ה׳:ז׳):

אפס. ענין העדר וכליון:

סירים קמוש וחוח. שמות מיני קוצים:

נוה. מדור:

תנים. מין נחשים חציר. כמו חצר, וכן ישיש וישש (דה״ב נו):

לבנות יענה. שם עוף מדברי בת היענה:

ופגשו. ענין פגיעה:

ציים. איים שמות חיות קטנות:

ושעיר. כן נקרא השד כי נראה כשעיר למי שמאמין בו וכן ושעירים ירקדו שם (לעיל יג):

על רעהו. אל רעהו:

הרגיעה. מל׳ מרגוע והשקט:

לילית. היא אם השדים:

מנוח. מקום מנוחה:

קננה. ענין מדור כמו קן צפור (דברים כב):

קפוז. הוא קפוד האמור למעלה ותמלט. כן נקרא לידת הביצה וכן והמליטה זכר (לקמן סז):

ודגרה. כן נקרא קריאת העוף להמשיך אחריו אפרוחיו וכן קורא דגר (ירמיה יז):

דיות. שם מין עוף דיה:

אשה רעותה. כן דרך המקרא לומר על דברים השוים ואף אם אינו בעל חי כמ״ש בכרובים איש אל אחיו (שמות כ״ה:כ׳):

נעדרה. ענין חסרון כמו איש לא נעדר (לקמן מ):

פקדו. גם הוא ענין חסרון כמו כי יפקד מושבך (שמואל א כ׳:י״ח):

קבצן. ענין אסיפה:

בקו. הוא חבל המדה: