על דברי. על ענין וכן על דבר פעור (במדבר כה):

הבצרות. ענין מניעה כמו לא יבצר מהם (בראשית י״א:ו׳) ור״ל מניעת הגשמים וכן בשנת בצורת (לקמן וז):

אומללו. ענין כריתה כמו כי אומלל אני (תהילים ו׳:ג׳):

קדרו. ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳):

וצוחת. מלשון צווחה וצעקה:

ואדיריהם. מלשון אדיר וחזק ור״ל השרים:

צעיריהם. ענין קטן ושפל וכן צעיר אנכי ונבזה (תהילים קי״ט:קמ״א):

גבים. בורות כמו ולחשוף מים מגבא (ישעיה ל):

וחפו. ענין כסוי וכן ופני המן חפו (אסתר ז׳:ח׳):

חתה. ענין שבר כמו וצדקתי לא תחת (ישעיהו נ״א:ו׳):

אכרים. הם עובדי האדמה בחרישה וכדומה וכן ונפצתי בך אכר וצמדו (לקמן נא):

ופראים. הוא חמור הבר:

שפים. מקומות גבוהות:

שאפו. ענין ההמשכה אל בית הבליעה וכן שאפה רוח (לעיל ב):

רוח. האויר:

כתנים. מין נחש:

ענו. העידו כמו לא תענה (שמות כ):

משובתנו. ענין מרד כמו שובבה העם הזה (לעיל ח):

מקוה. מל׳ תקוה:

וכאורח. הולך דרך:

נדהם. ענינו כמו נבהל ואין לו דומה:

תניחנו. מלשון הנחה ועזיבה:

לנוע. מלשון נע ונד:

חשכו. ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב):

רצם. מל׳ רצוי:

ויפקד. ענין זכרון:

יצומו. ענין תענית:

רנתם. ענין תפלה:

אהה. ענינו כמו אוי:

חזון. מראה החלום וכן הבין בכל חזון (דניאל א):

וקסם. זה ראיית הכוכבים:

ואליל. ענין דבר שאין בו ממש וכן רופאי אליל (איוב יג):

ותרמית. ענין ערמה כמו כי שקר תרמיתם (תהילים קי״ט:קי״ח):

יתמו. יכלו כמו תם הכסף (בראשית מז):

תדמינה. ענין שתיקה והפסק כמו אל דמי לכם (ישעי׳ סב):

בת עמי. עדת עמי נחלה. מלשון חול:

חללי. הרוגים:

תחלואי. מל׳ חולי:

סחרו. ענין סבוב ועל שם זה נקרא התגר בשם סוחר כי מסבב אחר הסחורה לקנותה:

געלה. ענין תעוב כמו וגעלה נפשי אתכם (ויקרא כ״ו:ל׳):

בעתה. חרדה ורתת:

תנאץ. ענין בזיון וכן נאצו כל תוכחתי (משלי א):

תנבל. ענין הורדה ושפלות כמו וינבל צור ישועתו (דברים ל״ב:ט״ו):

תפר. ענין בטול:

בהבלי. מלשון הבל והם הגלולים:

מגשימים. מלשון גשם:

רביבים. כן נקרא הגשם הדק כמו וכרביבים עלי עשב (שם):

ונקוה. מלשון תקוה: