בקבק. כן שם הכלי שפיה צר על כי בעת ישופך ממנה נשמע כעין קול בקבק וכן ובקבק דבש (מ״א יד):

יוצר חרש. אומן חרס:

גיא בן הנם. כן שם המקום:

תצלנה. ענין תנועת הרעש וכן לקול צללו שפתי (חבקוק ג׳:ט״ז):

וינכרו. מלשון נכר וזרות:

ובקותי. ענין ריקות כמו הבוק תבוק הארץ (ישעיהו כ״ד:ג׳) והוא לשון נופל על לשון בקבוק:

לשמה. לתמהון:

ולשרקה. ענין השמעות קול בקבוץ השפתים ודרכו לעשותו כשרואים דבר חשוב שנחרב:

ישום. יתמה:

במצור. ענין הקפת גייסות סביבות העיר לכבשה ולהצר להם:

ובמצוק. יציקו מל׳ צוקה וצרה:

אותך. עמך:

ככה. כן:

היוצר. אומן חרס:

להרפה. הוא מלשון רפואה ועם כי היא בה״א ור״ל לתקנה ואמר בל׳ שאלה וכן וירפא את מזבח ה׳ (מ״א יח):

הקשו. מל׳ קשה:

ערפם. הוא אחורי הפנים: