ויעלה. ענין סלוק כמו העלות הענן (במדבר ט):

מסב. מל׳ סבוב:

את מלך. אל מלך:

הצרים. מל׳ מצור:

ואספתי. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים י״ט:ט״ו):

יחוס. ענין חמלה כמו וחוסה עלי (נחמיה י״ג:כ״ב) וכפל הדבר במ״ש:

נותן. ענין אמירה כמו ולא נתן תפלה (איוב א׳:כ״ב):

את דרך. את ענין:

ונפל. ענין השכנה ונטיה כמו אל הכשדים אתה נופל (לקמן לז):

לשלל. ענין ביזה:

דינו. מלשון דין:

מעלליכם. מעשיכם:

צור. סלע:

המישור. מל׳ ישר ושוה:

יחת. ענין ירידה כמו חציך נחתו בי (תהילים ל״ח:ג׳):

במעונותינו. מל׳ מעון ומדור כמו ה׳ מעון אתה היית (שם צ):

ופקדתי. ענין השגחה:

והצתי. ענין הבערה כמו באש יצתו (ישעיה לג):

ואכלה. ענין שריפה כמו מאכלת אש (שם ט):