במגדול וכו׳. שמות מקומות בארץ מצרים:

והנם. הנה הם:

חרבה. מל׳ חורבן:

ותתך. ענין הרקה ושפיכה:

עולל. ילדים רכים:

דכאו. ענין כתיתה והוא מושאל על ההכנעה כמו לב נשבר ונדכה (תהילים נ״א:י״ט):

ותמו. ענין כליון והשלמה:

לאלה. ענין שבועה:

לשמה. לתמהון:

ופקדתי. ענין השגחה:

פליט ושריד. הצלה ושארית:

מנשאים. ענין הרמה ור״ל מבטיחים:

פליטים. נמלטים ומוצלים:

קהל. ענין קבוץ עם:

למלכת השמים. היא השמש וכן לעשות כוונים למלכת השמים (לעיל ז׳):

תמנו. ענין כליון:

המבלעדי. ענינו כמו זולת וכן מבלעדי אישך (במדבר ה׳):

אנשינו. בעלינו:

כונים. מין מאכל ויתכן שנקרא כן על כי עשאום בכוונת הלב ותקון רב וכן לעשות כוונים (לעיל ז׳):

להעציבה. מלשון עצבון והוא דרך כנוי על השמחה:

לשאת. מלשון משא וסבל:

מעלליכם. מעשיכם:

ולחרבה. מלשון חורבן:

ולשמה. ולתמהון:

קראת. מלשון מקרה:

מלאתם. ענין השלמה וגמר:

והקים תקימנה. לשון קיום:

שוקד. ענין מהירות והשתדלות כמו שקדו ושמרו (עזרא ח):

ותמו. יכלו וישלמו:

ופליטי. ענין המלטה:

מתי. אנשי:

לגור. לדור:

פוקד. ענין השגחה: