שוטטו. ענין ההליכה אנה אנה וכן משוט בארץ (איוב א):

בחוצות. בשוקים וכן וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ׳:ל״ד):

ברחובותיה. מלשון רחוב:

איש. ר״ל גדול ובעל מעשים טובים וכן הלא איש אתה (ש״א כו):

עיניך. ר״ל השגחתך:

לאמונה. ענין דבר המתקיים וכן יתד במקום נאמן (ישעיהו כ״ב:כ״ג):

חלו. מלשון חולי:

כליתם. מלשון כליון:

מאנו. מלשון מיאון:

נואלו. ענין סכלות וטפשות כמו נואלו שרי צוען (שם יח):

אותם. עמהם:

עול. הוא ההושם על צואר בהמה החורשת:

נתקו. ענין העתק והסרה:

מוסרות. קשורי רצועות העול:

ערבות. ענינו כמו מדבר וכן במדבר בערבה (דברים א):

ישדדם. ענין עושק הגוף:

נמר. שם חיה מה:

שוקד. ענין מהירות כמו כי שוקד אני (לעיל א):

עצמו. ענין חוזק:

משובותיהם. ענין מרד וסרוב:

אי. ענינו כמו אנה וכן אי הבל אחיך (בראשית ד׳:ט׳):

ובית. כמו ולבית:

יתגודדו. מלשון גדוד ומחנה:

סוסים. כסוסים:

מיוזנים. מלשון מזון:

משכים. מלשון השכמה:

יצהלו. ענין הרמת קול גדול וכן צהלו מים (ישעיה כד):

אפקוד. ענין השגחה וכן ופקיד גפן זאת (תהילים פ׳:ט״ו):

תתנקם. מל׳ נקמה:

בשרותיה. מל׳ שורה וידוע הוא בדרז״ל וכן בין שורתם יצהירו (איוב כ״ד:י״א):

נטישותיה. הם הענפים הגדולים המתפשטים למרחוק כמו ואת הנטישות הסיר התז (ישעיהו י״ח:ה׳):

ואכלתם. ותשרפם וכן ואש מפיו תאכל (תהילים י״ח:ט׳):

איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד):

תשמע. ענין הבנה כמו כי שומע יוסף (בראשית מ״ב:כ״ג):

אשפתו. הוא נרתק החצים כמו עליו תרנה אשפה (איוב טו):

לחמך. כל המאכל קרוי בל׳ לחם כמו ונחש עפר לחמו (ישעיהו ס״ה:כ״ה):

ירושש. מל׳ רש ועני:

תחת. במקום:

זרים. נכרים:

תחילו. מלשון חיל ורעדה:

חק. דבר קבוע:

ויתגעשו. ענין נדנוד ותנועה חזקה וכן ותגעש ותרעש הארץ (תהילים י״ח:ח׳):

יוכלו. מלשון יכולת:

והמו. מלשון המייה:

סורר. מעוות:

ומורה. ענין מרי ומרד וכן בן סורר ומורה (דברים כא):

יורה. הוא המטר היורד על הזרעים המרוה הזרעים והאדמה:

ומלקוש. הוא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות וכן ונתתי מטר וכו׳ יורה ומלקוש (שם יא):

שבועות. הוא מל׳ מלא שבוע זאת (בראשית כ״ט:כ״ז):

חוקות. מלשון חק ודבר קבוע:

ישור. ענין הבטה וראיה כמו לעמן שוררי (תהלים כז):

כשך. ענין הנחה כי וישכו המים (בראשית ח׳:א׳) ת״א ונחו מיא:

יקושים. פח מוקשים:

משחית. פח משחית:

ילכדו. יתפשו:

ככלוב. מעשהו כעין סל ועשוי לעופות ודומה לו כלוב קיץ (עמוס ח):

שמנו. מלשון שומן:

עשתו. ענין צחות ובהירות כמו מעיו עשת שן (ש״ה ה):

שמה. ענין תמהון:

ושערורה. ענין דבר מגונה ומאוס וכן ראיתי שערוריה (לקמן כג):

נהיתה. מלשון היה:

ירדו. ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (תהילים ק״י:ב׳):

על ידיהם. בעבור כוחם של הנביאים: