ושטחום. ענין פרישה כמו משטח חרמים (יחזקאל כו):

צבא השמים. הם העכו״ם:

יאספו. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט):

לדומן. לזבל כמו כדומן על פני השדה (לקמן ט):

הדחתים. מלשון דחיה:

שובבה. משובה, ענין מרד והליכה בדרכי הלב:

נצחת. מלשון נצח ולעולם:

החזיקו. ענין אחוזה:

בתרמית. ענין מרמה וכן שקר תרמיתם (תהלים קיט):

מאנו. מל׳ מיאון:

הקשבתי. ענין האזנה:

נחם. ענין חרטה והפוך מחשבה כמו פן ינחם העם (שמות י״ג:י״ז):

במרוצתם. ענין רדיפה ומהירת ההליכה:

שוטף. ענין רדיפה ואמר בלשון שאלה מרדיפת המים:

חסידה. שם עוף מה:

מועדיה. ענין זמן כמו למועד אשוב אליך (בראשית י״ח:י״ד):

ותור. שם תורים ידוע:

וסיס ועגור. גם הם שמות עופות וכן כסוס עגור (ישעיה לח):

שמרו. ענין המתנה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א):

איכה. כמו איך:

לשקר. על חנם:

עט. קולמוס כמו עט סופר מהיר (תהילים מ״ה:ב׳):

הובישו. מל׳ בושה:

חתו. ענין שבר ופחד:

בוצע בצע. גוזל הון:

וירפו. מל׳ רפואה:

בת עמי. עדת עמי:

על. הוא כמו עם:

נקלה. מלשון קלון ובזיון:

תועבה. דבר איסור וגנאי:

והכלם. מלשון כלימה:

פקודתם. ענין זכרון:

אסף אסיפם. ענין כליה כמו אסף אדם ובהמה (צפניה א׳:ג׳):

נבל. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳):

יעברום. ענין העברה מן העולם:

ונדמה, הדמנו. ענין כריתה כמו אל תדמו בעונה (לקמן לא):

ראש. שם עשב מר וכן שורש פורה ראש ולענה (דברים כ״ט:י״ז):

מרפה. מל׳ רפואה ועם היא בה״א:

בעתה. מל׳ בעתה וחרדה:

נחרת. הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן הוד נחרו אימה (איוב ל״ט:כ׳):

מצהלות. ענין הרמת קול גדול כמו אל אשת רעהו יצהלו (לעיל ה):

אביריו. מלשון אביר וחוזק:

משלח. ענין גרוי והשסה כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים ל״ב:כ״ד):

צפעונים. מין נחש רע:

ונשכו. מלשון נשיכה וכן אם ישך הנחש בלא לחש (קהלת י׳:י״א):

מבליגיתי. ענין התחזקות כמו ואבליגה מעט (איוב י):

דוי. מל׳ מדוה וחולי:

שועת. צעקת:

כלה. מל׳ כליון:

קיץ. היא עת שטיחת התאנים ליבשם וכן כשלג בקיץ (משלי כו):

השברתי. מלשון שברון:

קדרתי. ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳):

שמה. תמהון ובלבול כמו ונשמו הכהנים (לעיל ד):

החזיקתני. ענין אחיזה:

הצרי. הוא נטף המוזכר בסממני הקטורת והוא שרף אילן והוא מיוחד לרפואה וכן קחו צרי למכאובה (לקמן נא):

ארוכת. ענין רפואה כמו הנני מעלה לה ארוכה (לקמן לג):

מי יתן. עניינו כמו הלואי וכן מי יתן והיה לבבם וכו׳ (דברים ה׳:כ״ו):

מקור. מעין:

את חללי. על חללי כי ויתנכלו אותו (בראשית ל״ז:י״ח) ת״א וחשיבו עלוהי: