שבות. מלשון שבי:

ונשפטתי. ענין ויכוח:

ואל עמי. כמו ועל עמי:

ידו. ישליכו כמו ידו אליה (שם ג):

גלילות. מחוזות:

ואם גומלים. גם תחילת המעשה יקרא בלשון גמול וכן שגמלת לנו (תהלים קלז):

קל. ענין מהירות כי דבר קל מהר בלכתו:

מעירם. מל׳ התעוררות:

ומכרתי. ענין מסירה כמו כי צורם מכרם (דברים ל״ב:ל׳):

קדשו. הזמינו:

העירו. מל׳ התעוררות:

כותו. מל׳ כתישה וטחינה:

אתיכם. שם כלי עשוי לחפור בו כמו ואת אתו (ש״א יג):

לחרבות. מל׳ חרב:

ומזמרותיכם. שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן וחניתותיהם למזמרות (ישעיה ב):

לרמחים. הוא מכלי מלחמה:

החלש. תש הכח:

עושו. התקבצו וכן ת״י ויתכנשון ויתכן שהוא בדרך שאלה מן ועיש על בניה תנחם (איוב ל״ח:ל״ב) שהם קבוצת כוכבים:

הנחת. ענין ירידה כמו מי יחת עלינו (ירמיהו כ״א:י״ג):

יעורו. מל׳ התעוררות:

מגל. הוא החרמש והוא כלי עשוי לקצור בו וכן ותופש מגל (שם ג):

בשל. ענין גמר הגידול:

גת. הוא המקום שדורכים בו הענבים:

השיקו. ענין השמעת קול:

החרוץ. ענין חתוך וגזור וכן אתה חרצת (מ״א כ):

קדרו. ענין חשך ושחרות:

אספו. הכניסו:

נגהם. ענין אורה וזריחה:

מחסה. מל׳ חסיון:

ומעוז. ענין חוזק:

יטפו. מל׳ הטפה והזלה:

עסיס. כן נקרא היין וכן על עסיס כי נכרת (לעיל א):

אפיקי. כן יקראו המקומות שנגרים שם המים בחוזק:

נחל. עמק:

השטים. שם מקום:

מחמס. ענין עושק וגזל:

תשב. ענין עכבה וקיים:

ונקיתי. מל׳ נקי וברור: