ויתחרשו. ענין שתיקה, כמו (במדבר ל ה) והחריש לה, או הוא מענין חתירת המחשבה, כמו (משלי ג כט) אל תחרוש על רעך רעה:

המזוזות. הם העמודים מצדי הפתח, מזה ומזה:

ויסעם. מלשון נסיעה, רצה לומר, עקרם ממקומם:

פתי. ענין הסתה והרבות דברים:

ואסרנוהו. מלשון מאסר:

לענותו. מלשון עינוי:

יתרים לחים. חבלים משבטים לחים, כמו (איוב ל יא) יתרי פתח:

חרבו. יבשו, כמו (בראשית ח יג) חרבו המים:

וחליתי. תרגם יונתן: ואחלוש:

וינתק. ענין ההעתק והקריעה לשנים, וכן (ירמיהו ה ה) נתקו מוסרות:

פתיל. חוט כפול ושזור, כמו (במדבר טו לח) פתיל תכלת:

הנערת. הוא פסולת הפשתן המנערים ומשליכים ממנה בעת הנפוץ, כמו (ישעיהו א לא) והיה החסון לנערת, ורצה לומר, חוט המנוער מהפסולת, שהוא נוח להשרף בקל:

בהריחו. מלשון ריח, ועל דרך הרחבה והפלגה ידבר:

התלת. ענין לעג ושחוק, כמו (שמות ח כה) אל יוסף פרעה התל:

תארגי. מלשון אריגה:

מחלפות. הם קווצות ותלתלי שער הראש, ועל כי יוחלפו בהתגלחם יקראו מחלפות:

המסכת. הוא השתי כשהוא מסודר וערוך על יתד האריג, ובמשנה בנגעים (יא ט) בנפש המסכת והמסדר השתי יקרא מיסך, כמו (משנה שבת ז ב) והמיסך והעושה שתי בתי נירין:

ותתקע. ענין נעיצה בחוזק רב, כמו (לעיל ד כא) ותתקע את היתד:

ביתד. הוא יתד הארוג, והוא עץ עגול שלפני האורג יכרוך עליו בגלגולו את חוטי השתי המסודר לאחר האריגה, ובמשנה (כלים כא א) נקרא כובד התחתון:

וייקץ משנתו. ענין ההערה מהשינה:

ויסע. עקר ממקומו:

הציקה. מלשון צוקה וצרה:

ותאלצהו. תרגם יונתן: ודחקתיה, ואין לו דומה במקרא:

מורה. תער:

ותישנהו. מלשון שינה:

ותחל. מלשון התחלה:

ואנער. ענין היקיצה בהתעוררות רב ובגבורה:

וינקרו. נקבו, כמו (ישעיהו נא א) מקבת בור נקרתם:

בנחשתים. בשלשלאות נחושת:

ויחל. מלשון התחלה:

לצמח. הוא תחלת הגדול:

ויהללו. ושבחו:

מחריב. מלשון חורבן וכליון:

המחזיק. האוחז:

והמישני. מלשון משוש ונגיעה בדבר מה, כמו (תהלים קטו ז) ידיהם ולא ימישון:

נכון. נשען על מכונו:

וילפת. ענין אחיזה, כמו (רות ג ח) ויחרד האיש וילפת:

התוך. האמצעית, כמו (במדבר לה ה) והעיר בתוך: