להפקד. להחסיר, כמו (במדבר לא מט) ולא נפקד ממנו איש:

וינחמו. ענין הפוך מחשבה:

נגדע. ענין כריתה, כמו (ישעיהו י לג) ורמי הקומה גדועים:

תת. מלשון נתינה:

ויתפקד. ענין ההשגחה על הדבר, כמו (שמואל א יד יז) פקדו נא וראו מי הלך:

ידעת. היא כנוי לבעילה, ולתוספת ביאור אמר משכב זכר:

תחרימו. ענין כריתה וכליון:

חיו. החיו:

מצאו. ענין ספוק, כמו (יהושע יז יט) לא ימצא לנו ההר:

כן. רוצה לומר, כראוי וכצורך, כמו (לעיל יב ו) ולא יכין לדבר כן:

פרץ. ענין שבירה:

נשמדה. ענין כליון:

פליטה. שארית:

ימחה. ענין מחיקה, כמו (שמות לב לג) אמחנו מספרי:

חג. הקרבן ייקרא חג, כמו (תהלים קיח כז) אסרו חג בעבתים:

לחול במחולות. ענין רקידת השמחה, וקרוי בלשון מחול, כי הדרך לזמר אז בחלילים, או רצה לומר, בכלי מחול, וכן (שמות לב יט) וירא את העגל ומחלת:

וחטפתם. ענין מהירת הלקיחה, כמו (תהלים י ט) יחטוף עני:

חנונו. ענין רחמנות וחמלה, וכן (שם ד ב) חנני ושמע תפלתי, רוצה לומר, חננו וחמלו למעננו את בני בנימן, ודוגמתו (שמואל ב יח ה) לאט לי לנער, ורצונו לומר, לאט למעני לנער:

תאשמו. מלשון אשם וחטא:

המחוללות. המרקדות או המזמרות: