עליו. בעבורו:

ריקים. ריקנים מכל מעלה:

ופחזים. מהירים במעשיהם מבלי דעת, כמו (בראשית מט ד) פחז כמים, והוא הפוך מן חפזון:

נחבא. מלשון מחבואה, רוצה לומר, נטמן:

עם אלון. סמוך לאלון:

בעלי. ענין אדון, וכן (יהושע כד יא) בעלי יריחו:

החדלתי. ענין מניעה:

דשני. מלשון דשן ושמן:

לנוע. מלשון תנועה:

מתקי. מלשון מתוק:

תנובתי. פריי, כמו (איכה ד ט) מתנובת שדי:

תירושי. ייני:

האטד. מין קוץ, וכן (בראשית נ י) גרן האטד:

ותאכל. ותשרף:

אש. רוצה לומר, להב המחלוקת:

וישר. מלשון שררה:

רוח רעה. רוצה לומר, שנאה ומריבה:

חמס. גזל:

ויבצרו. הוא תלישת הפרי, כמו (דברים כד כא) כי תבצר כרמך:

וידרכו. להוציא היין מן הענבים, דורכים והולכים על גביהם:

הלולים. שמחות, ובדברי רבותינו זכרונם לברכה (כתובות א) מחמת הלולא:

צבאך. צבאות עם:

צרים. מלשון מצור:

עליך. בעבורך:

ופשטת. ענין פזור, כדרך הנלחמים:

ראשים. חלקים:

טבור. מיצוע הארץ וגבהו נקרא ׳טבור׳, על שם שהטבור והוא השרר שבאדם הוא בגובה הגוף ובאמצעיתו, וכן (יחזקאל לח יב) על טבור הארץ:

איה אפוא. הוא כפל ענין במלות שונות:

פיך. מאמרך:

ויחצם. ויחלקם:

צריח. מגדל גבוה יקרא ׳צריח׳, וכן (שמואל א יג ו) ובסלעים ובצריחים, והוא מלשון הרמת קול, כמו (ישעיהו מב יג) יריע אף יצריח, כי הצופה העומד על מגדל גבוה צריך להשמיע דברו בהרמת קול:

הקרדמות. גרזן שמבקעין בו עצים, כמו (שמואל א יג כ) את קרדמו:

שוכת. ענף גדול ובמשנה (בבא קמא י ב) לא יקוץ את השוכה, והוא מלשון סכך:

ויציתו. מלשון הצתה והבערה:

ומגדל עז. ומגדל חזק:

פלח. כן נקרא אבן הרחיים, כמו (איוב מא טז) כפלח תחתית:

רכב. הוא האבן העליון מהרחיים, הרוכב על התחתית:

ותרץ. מלשון רציצה ושבירה:

גלגלתו. ראשו, כמו (דברי הימים א י י) ואת גלגלתו:

לי. עלי:

וידקרהו. ענין תחיבה בגוף, וכן (ישעיהו יג טו) כל הנמצא ידקר: