בקיץ. הוא עת שטיחת התאנים ליבש כמו וקיץ וחורף (בראשית ח):

נאוה. נאה כמו נאוה תהלה (תהלים לג):

כדרור. הוא עטלף ותקרא דרור ע״ש שמקננת בבתים כאלו היתה חפשית מבני אדם כי דרור הוא ענין חירות כמו וקראתם דרור (ויקרא כה):

שוט. שרביט ושבט כמו קול שוט (נחום ג):

מתג. הוא כעין רסן עשוי להנהיג בו במתג ורסן עדיו (תהילים ל״ב:ט׳):

לגו. לגוף כמו אחרי גוך (יחזקאל כג):

תען. מל׳ עניה ותשובה:

תשוה. מל׳ השואה ודמיון:

מקצה. מל׳ קציצה וכתיתה:

חמס. דברי סרה וקרוב לענין נחמסו עקביך (ירמיהו י״ג:כ״ב) שהוא הסרה:

דליו. ענין הרמה כמו דלו עיני למרום (ישעיה לח):

שוקים. שוקי הרגלים:

מפסח. מחגר:

כצרור. ענין קשירה כמו צרור כספו (בראשית מב):

במרגמה. כן יקרא הקלע על כי בו רוגמים ומשליכים האבנים והוא מל׳ באבן ירגמו (ויקרא כ):

חוח. מין קוץ כמו החוח אשר בלבנון (מלכים ב׳ יד):

רב. מל׳ מריבה:

מחולל. מל׳ חלל והרג:

עוברים. ר״ל בעלי עבירה עוברים על דת:

קאו. מל׳ הקאה:

שונה. מל׳ שנים:

שחל. שם משמות האריה:

צירה. רגל הדלת הנתון בחור המפתן וכן נאמר בדרך שאלה נהפכו עליה ציריה (ש״א ד):

בצלחת. שם כלי בשול כמו ובדודים ובצלחות (דברי הימים ב׳ לה:יג):

נלאה. ענין עייפות כמו ונלאו מצרים (שמות ז):

כמתלהלה. ענין יגיעה ועייפות כמו ותלה ארץ מצרים (בראשית מ״ז:י״ג):

היורה. ענין השלכה כמו ירה בים (שמות טו):

זקים. ניצוצות כמו מאזרי זיקות (ישעיה נ):

באפס. הוא כענין לא כמו ואפס כמוני (שם מו):

נרגן. מתלונן:

פחם. הם גחלים כבוים כמו נופח באש פחם (שם לד):

לחרחר. להבעיר אש המריבה והחרון והוא מל׳ והעצמות יחרו (יחזקאל כז):

כמתלהמים. ענין הכאה המשברת והוא הפוך מן יהלמני צדיק (תהלים קמב):

סיגים. הוא פסולת הכסף:

מצופה. מחופה:

דולקים. ענין רדיפה כמו דלקת אחרי (בראשית לא):

שבע. ר״ל הרבה וכן שבע יפול צדיק (לעיל כד):

במשאון. בחושך כמו אמש שואה ומשואה (איוב ל׳:ג׳):

כורה. חופר כמו בור כרה (תהלים ז):

שחת. בור כמו ויפול בשחת (, שם):

וגולל. מל׳ גלגול וסבוב:

דכיו. ענין שבירה וכתיתה כמו או דכו במדוכה (במדבר י״א:ח׳):

מדחה. מל׳ דחיה: