השולמית. מלשון שלם:

ונחזה. ענין ראיה והבטה:

כמחולת. ענין רקוד של שמחה כמו לחול במחולות (שופטים כא כא):

המחנים. מלשון מחנה:

פעמיך. כן יקראו הרגלים וכן פעמי דלים (ישעיה כו ו):

בנעלים. מלשון מנעול:

חמוקי. ענין סבוב והיקף כמו חמק עבר (לעיל ה ו):

ירכיך. מלשון ירך והוא מפרקי הרגל:

חלאים. ענין תכשיט כמו וחלי כתם (משלי כה יב):

אמן. כן יקרא המופלג במלאכה:

שררך. הוא הטבור כמו ואונו בשרירי בטנו (איוב מ טז):

אגן. מזרק וכן וישם באגנות (שמות כד ו):

הסהר. תרגום של ירח הוא סיהרא:

המזג. עניינו יין המעורב במים, וזה הלשון ידוע בדברי רז״ל:

ערמת. אגודת שבלים וכן סלוה כמו ערמים (ירמיהו נ׳:כ״ו):

סוגה. מלשון סייג וגדר ובמשנה מסורת סייג לתורה (אבות פ״א פ״ג):

עפרים. כן יקראו ילדי הצבי והאיל:

השן. שן הפיל:

ברכות. מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים וכן בתעלת הברכה (מ״ב יח יז):

אפך. חוטמך צופה. ענין הבטה וראיה:

ודלת. כן יקרא דבר הנתלה בדבר ויורד למטה ובדברי רז״ל הדלה עליה את הגפן (סוכה יא.), וכן ורעו דליותיו (ירמיה יא טז):

כארגמן. מין צבע אדומה:

אסור. ענין קשירה:

ברהטים. הבנינים שעל העליות מחדר לחדר וכן רהיטנו ברותים (לעיל א יז):

מה יפית. מלת מה הוכחה על הפלגת הענין וכן מה רב טובך (תהלים לא כ):

נעמת. ענין אהבה כמו אף נעים (לעיל א טז):

קומתך. מלשון קומה וגבהות:

דמתה. מלשון דמיון והשוואה:

לאשכלות. כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו וכן אשכול הכופר (לעיל א יד):

בסנסניו. ענין סעיף וענף ואין לו דומה:

נא. עתה:

וחכך. הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור:

לדודי. כמו לדודים ונפלה המ״ם כמו על דברי חוזי (דה״ב לג יט) ומשפטו חוזים ורבים כמוהו:

למישרים. מלשון ישר:

דובב. ענין שיחה ודברו כמו ודיבת עם (יחזקאל לו ג):

ישנים. מלשון שינה:

תשוקתו. ענין תאוה וחשק כמו ואליך תשוקתו (בראשית ד ז):

לכה. הוא ענין זרוז:

נלינה. מלשון לינה:

בכפרים. כן יקראו המקומות הקטנות כמו בערים ובכפרים (דה״א כז):

נשכימה. מלשון השכמה:

הסמדר. הם הענבים הדקים הניכרים אחר שנפלה הפרח וזהו פתח הסמדר:

הנצו. הוא חנטת הפרי:

דודי. ענין אהבה וחבה:

הדודאים. שם עשב כדמות אדם זכר ונקבה וכן וימצא דודאים בשדה (בראשית ל יד):

מגדים. כן יקראו פירות משובחים וכן פרי מגדים (לעיל ד יג):

ישנים. ענין זקנה:

צפנתי. ענין הטמנה והסתרה כמו יצפנו דעת (משלי י יד):