ויסע משם אברהם. ולמה, מפני שם רע של לוט היו אומרים שתי בנות לוט נתעברו מאביהם:

הנך מת על האשה. לא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר, מכאן שנצטוו בני נח על העריות:

אדני הגוי גם צדיק תהרג. אתה סבור בי שאני גוי ואתה אומר הנך מת, איני אלא צדיק, ואם אתה הרגני צדיק תהרוג:

ד"א הגוי גם צדיק תהרוג. אם אתה הורג אותי הרוג לאברהם שהוא גרם לי לקחתה, שנאמר הלא הוא אמר לי אחותי היא, והיא גם כן תהרוג שאמרה אחי הוא. ומהו גם היא אמרה אפילו לשפחותיה שאלתי אם היא אחותו, וכולן אמרו אחיה הוא:

כי בתם לבבך עשית זאת. שחשבת שהיא אחותו, לפי ששאלת לכולם והם אמרו אחותו היא, אבל לא עשית בנקיון כפיך, שאכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו:

ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי. משל לאדם רוכב על סוס ותינוק מושלך לפניו, התחילו הכל אומרים כמה דעת גדול היה בזה הסוס שלא דרס את התינוק, התחילו הכל משבחין את הסוס, אמר להם האיש הרוכב על הסוס לא תשבחו לסוס, אלמלא שאני משכתי ברסן שלא הנחתיו ללכת היה דורסו, וכך אמר הקב"ה לא יהיה אדם משבח לאבימלך שלא נגע בשרה, אלא לי יהיו הכל משבחים שהזהרתיו, לכך נאמר ואחשוך גם אנכי וגו':

אמר אבימלך להקב"ה ומי מודיע לאברהם שלא נגעתי בה, אמר לו הקב"ה כי נביא הוא:

רק אין יראת אלהים במקום הזה. ואם יודעים שהיא אשתי יהרגוני עליה, וגם אמר לו אברהם למה אתה מאשימני שאם אמרתי שהיא אשתי ואינה אחותי שאם ידעת שהיא אשתי לא היית לוקחה, ואעפ"י שאמרתי לך אחותי היא היה לך שתחשוב עלי שמא אשתי היא ולמה ואפילו אמת היה שאחותי היא יכולתי לישא אותה, לפי שהיא אחותי מצד אב ולא מצד אם:

ותהי לי לאשה. ולפי שלא שאלתני אם היא אחותי בת אבי או בת אמי אתה שהשיאתה, מכאן את למד שאינה אשתי, ומה שאמרת שהיא אחותי והיא כך אמרה לא תשים עליה אשם:

ויהי כאשר התעו אותי וגו'. אחר מעשה ידכם אני הכרתי בוראי ולא עבדתי לאלהיהם לכך אלהים מבית אבי, שנאמר לך לך מארצך (בראשית יב א):

ויקח אבימלך צאן ובקר וגו'. ועליה נאמר בטח בה לב בעלה (משלי לא יא):

הנה. הכסף שנתתי לאברהם שאת אומרת אחי הוא לכך נתתי לו שיקנה לך ממנו כסות של עינים כדי שידעו הכל שאת מטרונה ולא ישאלו כך, ולכך נאמר לכל אשר אתך ואת כל ונכחת, וכל מי שישאל עליך את אשתו הוי זהירה שלא תאמרי עוד כן שלא יכשילוך בין בני אדם:

ד"א הנה הוא לך כסות עינים. אם כסית ממני שאמרת אחותי היא והיא אמרה אחי הוא, לפיכך יהיה לך בן שיהיה לך כסות עינים, ולכך אמרו חז"ל אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך, ולפי שקלל אבימלך את שרה שאמר לה יהי לך בן שיהיה לך כסות עינים, לכך ויהי כי זקן יצחק ותכהין (בראשית כז א):

ויתפלל אברהם וגו' וילדו. ואתרוחו:

כי עצר עצר ה'. עצירה עצירה כפולה למה, שלא יכלו להטיל מים ולא לעשות צרכיהם ולא לשפוך שכבת זרע כלל:

על דבר שרה. בעת שהיתה אומרת שרה למלאכים הכו לאבימלך, היו מכין אותו, וכשהיתה אומרת להם הניחוהו היו מניחין אותו, ומנין אתה אומר שלקה אבימלך בנגעים גדולים כשם שלקה פרעה וכמו כן מנין אתה אומר שלקה פרעה בעצירה כשם שלקה אבימלך, על דבר על דבר לגזירה שוה: