ומקצה אחיו לקח. ומפני מה אמר ומקצה אחיו לקח, ללמדך שכל השבטים גבורים היו, ומי היו אלו החמשה, ראובן שמעון לוי יששכר ובנימן, ומפני מה לקח יוסף הצדיק חמשה אנשים הללו מאחיו, לפי שהיה מכיר מי גבור באחיו ומי חלש, ואמר אם [אני] מעמיד גבורים שבהם לפני פרעה, שמא יעשה אותם אנשי מלחמתו, לפיכך העמיד אותם חמשה אנשים שלא היו גבורים:

ואת העם העביר וגו'. שלקח אנשי עיר זו ומעבירן ומושיבן בעיר אחרת, וכל כך למה, כי היכי דלא ליאמרון להון גלוותא בני גלוותא:

רק אדמת הכהנים. מפני שדנו ליוסף באותו מעשה של אשת פוטיפר שאמרו הכומרים אם לבושי יוסף נקרעו מלפניו הוא נתרצה במעשה, ואם הם קרועים מאחריו היא הכריחתו והחזיקתו, לפיכך לא הניח אותם למכור אדמתם:

ויחי יעקב. למה נסתמה פרשה זו, לפי שביקש יעקב אבינו לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו, לכך נסתמה פרשה זו:

ד"א למה נסתמה מפני שנסתמו כל צרותיו:

שבע עשרה שנה. ולמה נחסרו משנותיו של יעקב ל"ג שנים, על שדבר כלפי מעלה, דקיימא לן כשם שמברך אדם על הטובה כך יברך על החילוף, והוא לא עשה כך, לפי שבשעה ששאלו פרעה כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה מעט ורעים (בראשית מז ח ט), ומנין התיבות הם שלשה ושלשים תיבות:

ד"א שבע עשרה שנה פרנס יעקב את יוסף, כמו כן יוסף פרנסו י"ז שנה:

ויקרבו ימי ישראל וגו'. אמרו חכמינו ז"ל כל מי שנאמר בו קריבה לא הגיע לימי אבותיו, שנותיו של בועז עובד וישי ת' שנה היו חייהם, ודוד לא חיה אלא שבעים שנה, ולא הגיע לימי אבותיו, לכך נאר בו קריבה. [ויקרבו ימי דוד למות (מ"א ב א)] עמרם חיה קל"ז, ומשה רבינו ע"ה לא חיה אלא מאה ועשרים שנה, לכך נאמר בו קריבה, שנאמר הן קרבו ימיך למות (דברים לא יד). וביעקב נאמר בו קריבה, מפני שלא הגיע לימי אבותיו, שיצחק חי ק"פ שנה, ויעקב לא חיה אלא קמ"ז שנה, לכך נאמר בו קריבה:

ויקרא לבנו ליוסף. ולמה לא קרא לראובן או ליהודה, כי הם בניו ראובן בכור יהודה מלך, והניחן וקרא ליוסף, ולמה עשה כן בשביל שהיה ספיקה בידו לעשות, לפיכך לא קרא אלא ליוסף שיכולת בידו לעשות ועשית עמדי חסד ואמת. ואמר יעקב ליוסף אם אתה עושה עמי היום חסד ואמת אף לאחר מיתתי עשה:

אל נא תקברני במצרים. לפי שצפה ברוח הקודש שעתידים מצרים ללקות בכנים ויהיו מרחשות במטה שלו:

ד"א מפני מה לא ביקש ליקבר במצרים, מפני שלא יעשו אותו ע"ז, שכשם שנפרעין מן העובדים כן נפרעים מן הנעבד, שנאמר ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים וגו' (שמות יב יב) אל נא תקברני. אלא במערת אבותי, שאם לא תרצה לקברני, על כרחך אשכב שמה, שנא' ושכבתי עם אבותי (פסוק ל), ואפ"י שאקבר במקום אחר נפשי עם אבותי תלך:

שים נא ידך תחת ירכי. ונשבע לו על המילה, אשר תלויין בה תרי"ג מצות, ברית בנים [תרי"ב], וגוף של מילה משלימים חשבון תרי"ג מצות:

וישתחו ישראל על ראש המטה. לשכינה, שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה, [שנאמר] ה' יסעדנו על ערש דוי (תהלים מא ד):

ד"א תעלא בעידניה סגיד ליה, ומנא לן מהכא וישתחו, יוסף לגבי יעקב תעלא הוי: