Midrash Aggadah, Numbers
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויהי אנשים אשר היו טמאים וגו'. טמא מת מצוה:
ד"א ויהי אנשים אשר היו טמאים. מי היו, נושאי ארונו של יוסף היו דברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר מישאל ואלצפן היו שניטמאו בנדב ואביהוא, ר' יצחק אומר אם נושאי ארונו של יוסף היו יכולים ליטהר [ואם מישאל ואלצן היו יכולים ליטהר], ולמי היו טמאים, למת מצוה, שנאמר ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא. ביום ההוא לא יכולים לעשות, ביום של אחריו היו יכולים לעשות, נמצינו למדים שחל יום שבת להיות בערב הפסח, שנאמר ויעשו [בני ישראל] את הפסח במועדו (פסוק ב'):
ולא יכלו לעשות הפסח וגו'. שחל שביעי להם בערב הפסח:
למה נגרע לבלתי הקריב וגו'. ועל זאת היו שואלין שיזרקו את הדם עליהם ויאכלו הפסח בטהרה:
ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה. אבל לענין מקושש נאמר לו כי לא פרש (במדבר ט"ו ל"ד), לפי שהיה משה יודע שהמחלל את השבת חייב מיתה, שכבר נאמר במעשה המשכן, כל העושה בו מלאכה יומת. (שמות ל"ה ב'), אבל לא היה יודע באיזה מיתה, לכך נאמר כי לא פורש באי זו מיתה ימיתוהו:
איש איש כי יהיה טמא וגו'. איש נדחה לפסח שני, [ואין ציבור נדחים לפסח שני], שאם היו רובם של קהל טמאים היו עושים את הפסח בטומאה:
או בדרך רחוקה. ולמה נקוד על ה' של רחוקה, לפי שאין אומרים על דרך רחוקה ממש, אלא אכלו חוץ לעזרה בשעת שחיטה, שהרי העזרה לא היתה קולטו, זו היא דרך רחוקה, כל שהכתב מרובה על הנקוד, כלומר שמיעט מן הכתב נקוד, דרשינן הכתוב, וכל שנקודה מרובה על הכתב, דרשינן הנקוד:
על מצות ומרדים. כשם שנא' בפסח ראשון (על מצות ומרורים) צלי אש (שמות י"ב ח'), [ומצות על מרורים יאכלוהו] כך הי' נאכל פסח שני, אבל חג שבעת ימים לא היו עושים:
ככל חוקת הפסח יעשו. צלי אש ולא בשל מבושל במים:
על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו. לא שיאמר להם הקב"ה ליסע ולחנות, אלא שהיו מביטין בענן שעל המשכן, וביום העלות הענן מעל המשכן, היו יודעים רצונו של מקום שיסעו, ועת שישכון הענן היו יודעים שרצונו של מקום שיחנו:
את משמרת ד' [שמרו על פי ה' ביד משה]. כיצד היו ביד משה, שבשעה שהיה רצונו של מקום שיסעו היה הענן נעלה מעל המשכן והיה מקופל ועומד ולא היה הולך עד שהיה משה אומר קומה ה' ויפוצו אויביך (במדבר י' ל"ה), וכשיבוא לחנות כמו כן היה הענן מקופל ועומד ולא היה מכסה המשכן, עד שהיה משה רבינו אומר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (שם שם ל"ו), וזהו שאמר ויהי בנסוע הארון וגו', ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, לכך [נאמר] על פי ה' ביד משה: