טוב שם. על שאמר למעלה כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים אמ' טוב שם משמן טוב. טוב לו לאדם לקנות שם טוב בעולמו משמן טוב. שהרי שמן טוב בדמים ושם טוב בחנם שנ' לכו שברו בלא כסף. שמן הטוב יורד על הזקן ושם טוב עולה שנ' ואגדלה שמך. שמן הטוב מסריח על המת ושם טוב אינו מסריח על המת. שמן הטוב הולך ד' אמות ושם טוב מסוף העולם ועד סופו. שמן הטוב כלה ושם טוב אינו כלה שנ' שם עולם לא יכרת שם טוב לחיים ולמתים. שמן טוב לשעה שם טוב לדורות שנ' יהי שמו לעולם. אמ"ר יהודה ב"ר סימון משוחים בשמן הטוב נכנסו למקום חיים ויצאו שרופים אבל בעלי שם טוב נכנסו למקום מתים ויצאו חיים. ואלו (הם) חנניה מישאל ועזריה. שמן הטוב שנמשח בו אהרן הכהן הוצרך לשמותם של שבטים שנ' ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו. ויום המות מיום הולדו. שכיון שנולד מי יודע מה יהיה אם צדיק אם רשע כיון שמת הכל יודעין בו שהוא צדיק שנפטר בשלום מן העולם. כשהצדיק נולד אין העולם מרגישין בו אבל כשמת הכל מרגישין (בו). בשעה שנולדה מרים לא הרגישו בה ישראל מתה נוטל הבאר שנ' ותמת שם מרים ולא היה מים לעדה והכל הרגישו שבזכות' היה הבאר.

טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם. טוב ללכת למדה שהיא נוהגת בכל מלכת למדה שמקבלין עליה שכר טוב מלכת למדה שאין מקבלין עליה שכר טוב. אמ"ר ידן ב"ר סימון במשתה של אברהם אבינו הלכו לבית האבל ונתפרשו שמותם שנ' ויעש אברהם משתה גדול וריעי איוב הלכו לבית האבל ונתפרשו שמותם באשר הוא סוף כל האדם. מדה כנגד מדה. יוסף זכה באביו לפיכך נטפל בו משה הגדול שבישראל. משה זכה ביוסף לפיכ' ויקבור אותו בגיא. והחי יתן אל לבו. הצדיקים נותנין אל לבם.

טוב כעס משחוק. טוב לו לאדם שיכעוס על בניו ויוכיחם משחוק שלא יניחם בשרירות לבם וישחוק עמהם שאלמלא כעס דוד על אבשלום מקטנותו לא שחקה עליו מדת הדין וכן על אמנון כי ברוע פנים ייטב לב ולפי שלא עצבו אביו מימיו נטרד מן העולם רז"ל אמרו טוב שהקב"ה כועס על הצדיקים ומיסרן משחוק ששוחק לרשעים לטרדם מן העולם כי ברוע פנים ייטב לב לצדיק לעתיד לבא.

לב חכמים בבית אבל. לנחם את האבלים ולדבר על לבם ולב כסילים בבית שמחה כלומ' לשתות ולאכול. ס"א אמ"ר חזקיה לב חכמים בבית אבל אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ולמה נקראו בית אבל שבשעה שהדרשן דורש כל מי שיודע עבירה בידו כל איבריו מתאבלין עליו והקב"ה עתיד לשמה אותם האיברים שנ' ויספו ענוים שמחה. ולב כסילים בבית שמחה אלו בתי תאטראות וקרקסאות.

טוב לשמוע גערת חכם. אלו השומעים גערת תלמידי חכמים מתוך שהם דורשים מאיש שומע שיר כסילים. ס"א טוב היה להם לישראל לשמוע גערת חכם שהיה משה רבינו מוכיחם מאיש שומע שיר כסילים שהרי משבירכם בלעם גבה לבם ונפלו בשטים.

כי כקול הסירים תחת הסיר. אמ"ר לוי בריה דר' זעירה כל העצים דולקין ואין קולם נשמע. וברוב הסירים קולם נשמע כלומ' גם אנחנו בני אדם גם זה הבל.

כי העושק יהולל חכם. מה שהחכם עושק את תלמידו ואינו רוצה לגלות לו את טעמי התורה יהולל חכמתו ומעורבב דעתו ויאבד אותו החכם את לב מתנה מה שנתן הקב"ה בלבו אותו המעט מאבדו שזה דומה לפסוק עשיר ורש נפגשו עושה כולם י"י.

טוב אחרית דבר מראשיתו. זה כמו שאמ' ויום המות מיום הולדו כלומ' טוב הוא אחרית דבר מראשיתו לאחד שסויים הדבר והכל יודעין שהוא טוב מראשיתו שבשעה שהוא מתחיל בו אין אדם יודע אם טוב יהיה אם רע כענין שנ' יש דרך ישר לפני איש ואחריתו דרכי מות. לכך נאמר טוב אחרית דבר מראשיתו. ס"א טוב אחרית מראשיתו בזמן שמתחלתו הוא טוב. ס"א טוב אחרית דבר מראשיתו היינו דאמרי אינשי סופך טב כולך טב. טוב ארך רוח שמקרב את הפושעים לתורה מגבה רוח שדוחה את בני העולם מלפניו שלא להרגילם במצות.

אל תבהל ברוחך לכעוס. שבני אדם כועסים על לא לדבר. ועליהם נאמר כי כעס בלב כסילים ינוח. לא יעזבו כסלותם לפיכ' צריך אדם להנהיג עצמו דרך שפלות וכן אמרו ז"ל רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו.

אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה. מכאן אמ"ר שמעון ב"ל ואין לך אלא מה שבדורך וכן הוא אומ' ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם. כי לא מחכמה שאלת על זאת. לפי שבימים הראשונים היו תגרים מועטים והיה ריוח בעולם.

טובה חכמה עם נחלה. היינו דתנן ר"ג בנו של ר' יהודה אומ' יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון ויותר לרואי השמש ביותר על האדם שהוא סבר וחכם שהוא אומ' דברים מלבו כשמש. ס"א טובה חכמה עם נחלה זה חכם שמלמד תורה לרבים ומנחילם תורתו ויותר לרואי שמש ויותר שמלבין להם הדבר כשמש וכצהרים כדרך שעשה משה רבי' לישראל.

כי בצל החכמה בצל הכסף. ר' חנינא ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמ' מקום שעתיד הקב"ה לעשות צל חופה לבעלי תורה יעשה לבעלי מצות שנ' כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תהיה בעליה. זה המחזיק דברי תורה ומודיעה לרבים תחיה בעליה. ס"א ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה בהרבה מקומות אדם מציל את עצמו מן המות.

ראה את מעשה האלהים. והתבונן בו ותהיה לו לעבר עולם. כי מי יוכל לתקן את אשר עוותו. שאתה תעוות את מעשיך מי יוכל לתקנך ואז יגזור עליך ייסורין מי יוכל להשיגך להצילך שהרי אדם הראשון עבר על צווי אחד ונתעוות מגן עדן ושוב לא חזר.

ביום טובה היה בטוב. בזמן שאתה מצאוי ומצאוי לך. וביום רעה ראה היאך לעשות תשובה ותנצל מדינה של גיהנם. גם זה לעומת זה עשה האלהים. ברא גן עדן לצדיקים וגיהנם לרשעים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה. שלא יאמר האדם לא הייתי יודע שכן הוא מתן שכרן של צדיקים. ס"א גם זה לעומת זה עשה האלהים נתן לאדם גם טוב גם רע. שלא יוכל להרהר אחר בוראו מאומה.

את כל ראיי בימי הבלי. הם ימי האדם שנקראו הבל. יש צדיק אובד בצדקו. שאלו לשמואל מהו יש צדיק אובד בצדקו הקב"ה לוקח את הצדיקים מן העולם עד שהוא בצדקו כדי שלא יבא לידי חטא. ויש רשע מאריך ברעתו לפי שהוא ברעתו מאריך לו הקב"ה שמא יעשה תשובה. אמ"ר יאשיה מפני שלשה דברים מאריכין ימים לרשעים אולי יעשו תשובה ושמא ימצא להם זכות מצוה בעולם ושמא יצאו מהם צדיקים. שהרי האריך הקב"ה עם אחז ימים ויצא ממנו חזקיהו עם אמון יצא ממנו יאשיהו עם שמעי יצא ממנו מרדכי. ס"א יש צדיק אובד בצדקו עמו ויש רשע מאריך ברעתו ואינו חוזר בתשובה.

אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר. שלא תאמר אפזר מעותי כל מה שיש לי לעניים ואל תתחכם יותר ממה שצוה עליך הקב"ה. למה תשומם ותהיה דעתך עם הבריות. ס"א אל תהי צדיק בעינך הרבה שלא תאמר אני צדיק ואיך (ולא) באים עלי ייסורין. למה תשומם מדעתך. אל תהי צדיק הרבה כדרך שעשה שאול על אגג ועל מיטב הצאן והבקר ואל תתחכם יותר על התורה.

אל תרשע הרבה. שלא תאמר עבר עבירה כבר אותו האיש נטרד כבר יעבוד עוד. לכך נאמר אל תרשע הרבה כלומ' שלא תוסיף לחטוא. ואל תהי סכל לשכוח המצות למה תמות בלא עתך. ס"א אל תרשע הרבה בדעתך תאמר כבר אין לו תקנה שלא תמות קודם עתך מדאגותיך.

טוב אשר תאחוז בזה. במצוה אחת וגם מזה אם באת לידך גם אחרת אל תנח ידך. כי ירא אלהים יצא את כולם. יקיים את כלם. ס"א טוב אשר תאחוז בזה. זו מקרא. וגם מזה אל תנח ידך מן המשנה ומדברי חכמים אל תנח ידך כי ירא אלהים יצא את כולם כגון ר' אבהו בקיסרין שהיה חכם בתורה ובמקרא ובתלמוד.

החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר. התורה קרוי החכמה שנ' אני חכמה שכנתי עד מה. תעוז לישראל שנקראו עם חכם ונבון. מעשרה שליטים אשר היו בעיר מי' דברים המשמשין (באדם) ואלו הם. הוושט. והריאה. והקיבה. והמרה. והכבד. והלב. והכליות. השפתים והלשון רז"ל אמרו מי' שליטים. שתי ידים. ושתי רגלים. ושתי אזנים. ושתי עינים והאף והפה. אשר היו בעיר. זהו גופו של אדם כענין שנ' עיני עוללה לנפשי מכל בונת עירי.

כי אין אדם צדיק. לפיכ' צריך להתחכם לעשות ולכלכל דבריו כמשפט שהחכמה תעוז לו להנצל מגיהנם. כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ר' יודן ב"ר שמעון אומ' אלו מחלקי הצדקה שהם נותנים למי שהוא ראוי כמי שאינו ראוי ולמי שאינו ראוי כמי שהוא ראוי. והיינו דאמ"ר יוסי יהי חלקי מגבאי צדקה ולא ממחלקי צדקה.

גם לכל הדברים אשר ידברו. עליך בני אדם אל תתן לבך שזה חכמה היא ותעוז לך שלא תביא דאגה בלבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך כי אם בני אדם שאינם יראים ממך.

כי גם פעמים רבים ידע לבך אשר גם אתה קללת אחרים. כאשר עשית כן עושים לך.

כל זה נסיתי בחכמה. שהיתה החכמה מתנוססת עליו כמו הנס. וכן הוא אומ' ויתן י"י חכמה לשלמה כחול. וכתי' להלן יהודה וישראל רבים כחול. ס"א מה החול גדר לים אף חכמת שלמה גדרה לישראל דכתי' ותרב חכמת שלמה מכל חכמת מצרים וכתי' ויחכם מכל האדם. אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. זו חכמת של פנים ושל אחור.

רחוק מה שהיה ועמוק עמוק זו. חכמת עומק רום ועומק תחת מי ימצאנו ס"א על חכמת התורה. מפני מה נאסר זה ונטהר זה מפני מה אפר פרה אינה מטמאה ומזה אפר טמא.

סבותי אני בלבי לדעת ולתור ובקש חכמה. חכמת התורה וחשבון של יום הדין וחשבון ברית עולם. ולדעת רשע סל. מפני מה באדם זה רשע כסל ובזה דעת חכמה. והסכלות הוללות שהאדם מתהולל ומשתטה בהם מאין באין לו לאדם כל אלה.

ומוצא אני מר ממות את האשה. הזונה והרעה אשר היא מצודה וחרמים לבה אסורים ידיה שהיא צרה בים וביבשה. המצודים והחרמים הם בים ובית האסורים ביבשה. ידיה מקומה כגון יד חזית והוא מקום התורף. טוב לפני האלהים ימלט ממנה כגון יוסף שנמלט מאשת פוטיפר. וחוטא ילכד בו. (זמרי) שנלכד בכזבי בת צור. ס"א מר ממות את האשה זו מינות שמתעה את העולם להדיחם מתחת כנפי השכינה וכן כל דת רע שהוא חוץ מתורת משה איש האלהים ומחכמי ישראל נקראו מר ממות.

ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון. אמ"ר יצחק אדם נכשל בחטא ונתחייב מיתה מת שורו אבדה תרנגולתו נשברה צלוחיתו ניקף אצבעו בשוק ויצא ממנו טפת דם מקצת נפש ככל הנפש הוא. הדא היא דכתי' אחת לאחת למצא חשבון למצות החשבון למרוק עונותיו כמו כי מיץ חלב. ס"א אחת לאחת מצוה אחר מצוה עד שעשה חשבון גדול מלמד שהקב"ה מצרף כל פרוטה ופרוטה שאדם נותן צדקה לחשבון גדול.

אשר עוד בקשה נפשי למצא. ולא מצאתי. אדם נאמן וחכם מאלף מצאתי כלומ' מן המרובים כמו לאלף דור נוצר חסד לאלפים שהוא על דרך רע חשבון ולא אלף ממש. ואשה בכל אלה לא מצאתי. נאמנת וחכמה לפי שדעתן של נשים קלה עליהן.

לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר. שנ' הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע. תחלה היה כאחד ממלאכי השרת כיון שניטלה צלעו ממנו לדעת טוב ורע שהיא גרמה לו לאכול מעץ הדעת. אמ"ר ברכיה עשה הקב"ה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים לאחר שנים בקשו חשבונות רבים. ס"א אשר עשה האלהים את האדם להיות ישר והמה לאחר שמתגדלים נכנס בהם יצר הרע והמה בקשו חשבונות רבים.