Midrash Lekach Tov on Lamentations Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
זכור י"י מה היה לנו. לקיים ויסרתי אתכם שבע כחטאותיכם אמר ר' ברכיה אמרה כנסת ישראל לפני השם רבונו של עולם אתה צויתנו (דברים כח יז) זכור את אשר עשה לך עמלק אנו שכחה מצויה בנו אתה שאין לפניך לא עולה ולא שכחה אתה תזכור וכן הוא או' זכור י"י לבני אדום את יום ירושלם. הביטה מקרוב כענין שנ' (מ"א יט ו) ויבט והנה מראשותיו עוגת רצפים וראיה מרחוק מנין שנא' (בראשית כב ד) וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק כלומ' כל הגליות המפוזרות בכל העולם הקרובות והרחוקות.
נחלתינו נהפכה לזרים. כמו שאמ' יאסף (תהלים עט א) אלהים באו גוים בנחלתיך וירמיח קראה נחלתינו. בתינו זה מקדש ראשון ומקדש שני. לנכרים שהיו קדש קדשים ועתה לשקוצים ביד נכרים.
יתומים. כמו היתומים שאין להם עוזר. ואין אב כלומ' יש אב ואין עתה עוזר כי רחק ממנו בעונותינו. אמותינו כאלמנות. זו כנסת ישראל שהיא בלא נביא ולא חוזה ואין מלך ואין שר ואין זבח ואין מנחה.
מימינו בכסף שתינו. אפילו ללמוד תורה אין מניחין אותנו עד שאנחנו נותנין להם שוחד. עצינו במחיר יבואו. אלו פרי האילנות כלומ' אלו טעמי תורה שאנחנו נותנין שכר להשכיר את הגוים להוליכנו מעיר לעיר לשמרנו מפני עם הארץ.
על צוארינו נרדפנו. על שהיו רואין את בחורי ישראל יפה קומה וגאין בצואריהם היו מתקנאין בהן ומביאין אותם ועומסין אותם ורודפין אחריהם כדי לייגען ולכפף את קומתן. יגענו למצוא מחיה ולאכול ולא הונח לנו ולא היו מניחין אותנו כי אנחנו מקבצין והם נוטלין או ולא הונח לנו ולא מצינו מנוחה כענין שנ' (דברים כח סה) ובגוים ההם לא תרגיע.
מצרים נתנו יד. כענין שנ' (ישעיה לא א) הוי היורדים מצרים לעזרה. אשור לשבוע לחם לאשור היו עובדים כדי לשבוע לחם כענין שנ' (הושע ה יג) וישלח מלך ירב וגו'.
אבותינו חטאו ואינם. הם בכו בכיה שלא לצורך. ואנחנו עונותיהם סבלנו בכיה לדורותיהם הוקבעה לנו.
עבדים משלו בנו. זה נבוזראדן וכן כל כיוצא בו. פורק אין מידם של אומות העולם ולא להודיע עד מתי.
בנפשינו נביא לחמנו. אם נצא לשדה אנחנו מסוכנין בנפשנו מפני חרב המדבר וכן עוד היום אדם מישראל הולך בסחורתו והוא מסוכן בנפשו מפני חרב האומות.
עורינו. זה עור שעל בשרינו. כתנור נכמרו כאלו נשרף בתנור כמו שאז"ל בתלמוד בושלא כומרא. מפני זלעפות רעב נשרפו עורינו מפני הרעב. נכמרו בלע"ז ארפדו (?) כל דבר נשרף באש הוא נקווץ בושלא כומרא על שם שמקבצין התאנים לכלי אחד שיתבשלו והם נקווצים.
נשים בציון ענו בתולת בערי יהודה. בתולת חסר וי"ו מלמד ששנים בלבד עינו.
שרים בידם נתלו. אלו הגזברים שהם תולין אותם ומייסרין אותם לתת ממון. פני זקנים לא נהדרו אלא היו מכין אותן ומורטין אותן כדי ליתן ולהראת להם ממון.
בחורים טחון נשאו. היו מטחינין אותם על כרחם ליגעם ונערים בעץ כשלו אמר ר' יהושע סח לי זקן אחד מצאתי שלש מאות תינוקות בטבלא אחת.
זקנים משער שבתו. אלו זקנים שגלו. בחורים גם הם מנגינתם שבתו ונעדרה ונאספה כל ששון וגילה כענין שנ' (ירמיה ז לד) והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלם קול ששון וגו'.
שבת משוש לבנו. מיום שחרב בית המדרש אין שמחה שלימה בעולם. נהפך לאבל מחולינו תחת המחולות שהיינו עושין נהפך לאבל (תהלים קלז ו) אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי זה אפר מקלה שמשימין תלמידי חכמים על ראשון בעת חתונתם.
נפלה עטרת ראשנו. זה התורה שנמסרה ביד זרים. אוי נא לנו כי חטאנו כי עונותינו הטו וחטאתינו מנעו הטוב ממנו. תנן התם במסכת סוטה בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות כלות חתנים ועל האירוס ושלא תצא אשה בפולפורון בתוך העיר.
על זה היה דוה לבנו. אמר ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ומה האשה הזאת על ידי שפורשת מבעלה ז' ימים נקראת דוה אנו שפירשנו מבית היינו הרי כמה שנים על אחת כמה וכמה שיהא דוה לבנו.
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו. וכבר היו רבן גמליאל ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המורה של רומי מאנטיפרס רחוק ק"כ מילין התחילו הם בוכים ור' עקיבא משחק אמרו לו לר' עקיבא מפני מה אתה משחק אמ' להם ומפני מה אתם בוכים אמרו לו גוים הללו עובדים לאלילים ומקטרים לעצבים יושבים לבטח ובשלוה ואנו בית הדום רגלי אלהינו נשרף באש ולא נבכה אמר להם וכך אני משחק אם למכעיסיו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. שוב פעם אחת היו עולין לירושלם כיון שהגיעו לצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל יוצא מבית קדשי הקדשים התחילו הם בוכים ור' עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ומפני מה אתם בוכים אמרו לו מקום שכתוב (במדבר א נא) בו והזר הקרב יומת נתקיים בו הפסוק דכתי' (ישעיה ח ב) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן ברכיהו וכי מה עניין זה אצל זה אוריה אצל זכריה אוריה בבית ראשון וזכריה בבית שני אלא מקיש נבואתו של זה לנבואתו של זה בנבואתו של אוריה נא' (ירמיה כו יח) ציון שדה תחרש וגם איש היה מתנבא בשם י"י אוריה בן שמעיה מקרית יערים דנבא בכל דברי ירמיהו וגם מוסיף על ענין ראשון כשם שמיכה המורשתי אמר ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה והר הבית לבמות יער כך אמר אוריה שנ' וגם איש היה מתנבא שאין אתה מוצא פסוק זה במיכה המורשתי וממנה אתה למד לאוריה ובנבואת זכריה כתי' (זכריה ח ד) כה אמר י"י עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים דיאתיקי שמקצתה קיימת כולה ומתקיימין דברי אוריה ומתקיימין דברי זכריה עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה מתירא על נבואתו מזכריה אינו מתקיים עכשיו נתקיימה נבואתו של אוריה בידו שנבואתו של זכריה תתקיים כלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו.
אתה י"י. אמ' הנביא רבונו של עולם (תהלים קב כח) אתה הוא ושנותיך לא יתמו אתה י"י לעולם תשב וידך בכל משלה.
למה לנצח תשכחנו. הלא אתה מלכו של עולם ואין זולתך אלהים ואין מבלעדיך מושיע למה הארכת עלינו הגלות.
השיבנו י"י אליך ונשובה. בירושלם עיר קדשך כבתחילה. ונשובה ונשוב כתי' כלומ' תתן לנו לב ונשובה אל מצותיך ונשוב לקדמותינו. חדש ימינו כקדם כימי עולם וכשנים קדמוניות כי הכל ידך ואין מי מעכב.
כי אם מאוס מאסתנו. אעפ"כ שמאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד על דם נקי ששפכנו עד מאד על שהרבינו להכעיס עד מאד אעפ"כ השיבנו י"י אליך ונשובה חדש ימינו כקדם אמר ר' חלבו עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן והוא יושב ביניהם וכל אחד ואחד מראהו באצבעו שנ' (ישעיה כח ט) ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה י"י קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו והקב"ה עתיד לבנות חרבות ירושלם כענין שנ' (יחזקאל לו לו) אני י"י בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה וגו'. ונזכה לראות מלכות משיח בן דוד במהרה בימינו ונאמר אמן.
נשלם פירוש איכה.
אתה תקום תרחם ציון,
ותקבץ נדחי ישראל כבראשון
ויזבחו לך שם תודה
זבחי שלמים וגם זבחי נדבה.
תנו רבנן כשנחרב בית המקדש ערב ט' באב היה ומוצאי שביעית היה ומשמרת יהויריב היתה והלוים עומדין על הדוכן ואומרים שירה ומה שירה היו אומרים וישב עליהם את עונם ולא הספיקו לומר יצמיתם עד שבאו עליהם שונאים וכבשום ושירה זו היא של יום חמישי אלא שנפל בפיהם ביום ראשון כדי לגלגל רעה בדבר רעה לפיכך משנכנס אב ממעטין בשמחה ותנן כל המצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב אסור באכילה ושתייה ברחיצה בנעילת הסנדל בתשמיש המיטה ותנן עב ט' באב לא יאכל ב' תבשילין ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ואמר רב' יהודה בסעודה המפסיק בה משש שעות ולמעלה אסור מקום שנהגו לעשות מלאכה בט' באב עושין ושלא לעשות אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלין וחכמים אומרים כל העושה מלאכה בט' באב אין זוכה לראות בנחמת ציון שנ' שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה אמר ר' חלבו עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן והוא יושב ביניהם וכל אחד מראה באצבעו ואומ' הנה אלהינו זה והקב"ה עתיד לבנות חרבות ירושלם שנ' אני י"י בניתי הנהרסות נזכה לראות מלכות משיח בן דוד במהרה בימינו ונאמר אמן ואמן סלה ועד.