Midrash Lekach Tov on Song of Songs Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי יתנך כאח לי. אומרת כנסת ישראל רבונו של עולם מי יזכני שתרחם עלי ותאהבני כאח לי לא כקין שהרג את אחיו ולא כישמעאל ששנא את יצחק ולא כעשו ששטם את יעקב. ולא כשבטים שמכרו את יוסף. אלא כיוסף שכתו' בו וינחם אותם וידבר על לבם. שכשם שגמל טובה לאחיו תחת רעה כן תגמלנו טובה תחת רעתינו. וכשם שריחם יוסף על בנימין אחיו שנ' כי נכמרו רחמיו על אחיו.
יונק שדי אמי. כדרך שיינק יוסף שדי אמו של בנימין.
אמצאך בחוץ אשקך. בזמן שאחד מישראל בגלות אומ' לו אומות העולם לעזוב ייחודו של מקום הוא נושק ידיו לפיו על רוב חבתו של הקב"ה.
גם לא יבוזו לי. כל מה שהם מבזים אותו על זה אינו חושב אותו בזיון שנ' ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש. ד"א. לא יבוזו לי. כל מה שאומות העולם אומ' אינם יכולין לעשות לי. לבזות ייחודך ותורתך.
אנהגך אביאך. המנהג של אבותינו אנחנו אוחזים ועל ייחודך נשחטים. אביאך אל בית אמי. אביא את עמך ישראל לייחודך אל בית אמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אני משמיע תורתך.
תלמדני. מה (כמו) שלמדתי (שלמדתני) בהר סיני.
אשקך מיין הרקח. אני משקה את בניך מיינה של תורה. שנרקחת מכל מיני בשמים.
מעסיס רמונים. טעמי תורה שהם מתוקים כיין רמון העסיס. רז"ל אמרו רמון יש בגן עדן שהקב"ה עתיד להשקות את יינו לצדיקים.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. דחני בשמאל וחבקני בימין שנ' כי רגע באפו חיים ברצונו. ואו' בשצף קצף הסתרתי פני רגל ממך ובחסד עולם רחמתיך וברחמים גדולים אקבצך. ואו' ברגע קטון שבתיך. שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני זה חיבוק שכינה. אהבה שאין לה הפסק שנ' לא יבושו עמי לעולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם. אלו אומות העולם שהם בכפרים לגבי ירושלם.
אם תעירו ואם תעוררו. בכלם הוא או' אם תעירו ואם תעוררו את אהבה. וכן הוא או' מה תעירו ומה תעוררו. אלא פעם אחת גזרה מלכות הרשעה לבנות בית המקדש ועלו ישראל המונים המונים על שעשו עם רב מעט ועל אנטיפורס ובסוף חזרו בהם. בקשו לעמוד עליהם ולא הניחם ר' יהושע אמ' להם לא דיינו שאנו חיין בין האומות אלא שאנו עוברין על מה שצונו בוראינו.
עד שתחפץ. הגאולה מן השמים.
מי זאת עולה מן המדבר. כשם שבגאולת מצרים יצאו אל המדבר שנ' ויצאו אל מדבר שור. ומן המדבר נתעלו. כן לעתיד עתידין ישראל לצאת אל המדבר מפני הצרות שבארץ ישראל ולשם יהגלה להם אליהו ויעלה אותם מן הארץ.
מתרפקת על דודה. שיהיו מצטערין על ביאת משיח מתי יגלה להם.
תחת התפוח עוררתיך. והקב"ה אומ' להם מה לך מתרפקת הלא תחת התפוח עוררתיך בהיות אבותיכם במצרים ויוצאת בנות ישראל ויולדות בשדה תחת התפוח שמה חבלה אמך אותך ושמה חבלה ילדתך. וכשם שהייתם במצרים תחת העבוד ועשיתי אותם צבאות צבאות והעליתי אתכם מתוכם. כן אושיע אתכם מבין האומות.
שימני כחותם על לבך. זו אזהרה לישראל שלא להרהר אחר מדותיו של השם ולאהבה אותו בכל לבם.
כחותם על זרועך. שהוא נראה תמיד. כך תהיו זוכרים את הבורא תמיד.
כי עזה כמות אהבה. בשעה שאתם נהרגים עלי אני משים אהבי עליכם.
קשה כשאול קנאה. שאומות העולם מקנאים את ישראל.
רשפיה של אהבה רשפי אש. כמו גחלים של אש.
שלהבת יה. כמו מאפיליה. שאינו שם קדוש. אלא כשם שלהבת חזקה. ד"א. שימני כחותם. כנסת ישראל אומרת לפני הקב"ה שימני כחותם על לבך כענין שנ' והיו עיני ולבי שם כל הימים. שתהא זוכרינו תמיד כחותם על זרועך כענין שנ' הן על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד. כי עזה כמות אהבה. שאנו אוהבים אותך שנ' ואהבת את י"י אלהיך בכל לבך. ואפ"י הוא נוטל את נפשך. קשה כשאול קנאה. קנאה שאומות העולם מקנאים אותנו על שאנחנו מיחדים את שם קדשך ושונאים אותנו. רשפיה של קנאה רשפי אש שאוכלת עד שאול תחתית. עד מוסדי עולם. מי יגור לנו אש אוכלה. שלהבת יה. תיבה אחת היא.
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. אמ' הקב"ה לישראל אם מתכנסין כל האומות שנמשלו במים רבים אינם יכולין לכבות את האהבה שביני לביניכם.
ונהרות לא ישטפוה. שכל משפחות הגוים לא ישטפוה. אמ' למעלה רשפי אש. וחזר ואמ' מים רבים כענין שנ' כי תלך במו אש לא תכוה כי תלך במים אתך אני. ואו' באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה. תחת זה והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה. ואו' אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. אין הקב"ה משיב את כל הון הגוים שנתונין כדי לאבד את ישראל שנ' וחסד לאומים חטאת. וכן כל הון שנתן המן לאחשורוש בוז יבוזו לו. ד"א מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. אמרו ישראל לפני הקב"ה מים רבים. כל אומות העולם אם מתקבצין אינם יכולין לכבות את האהבה שישראל אוהבים אותך שהאומות נקראו מים שנ' אזי המים שטפונו הלה עבר על נפשנו. ונהרות לא ישטפוה ואפ"י הורגין ואפ"י מטביעין במים ואפ"י שורפין באש אין ישראל שומען להם לכפור ליוצרם. אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה. שאם אחד מן השרים נותנין ממון הרבה לתת לאחד מישראל לעזוב את תורת אלהיו בוז יבוזו לו. לאותו הנותן את כל הון ביתו מפני אהבת ישראל להקב"ה.
אחות לנו קטנה. זו התורה כענין שנ' אמור לחכמה אחותי את. קטנה שהיא קטנה במראה וגדולה במעשים.
ושדים אין לה. אין לה שדים כבני אדם אבל מניקה היא את כל בני האדם. שנ' אילת אהבים ויעלת חן דדיך ירווך בכל עת.
מה נעשה לאחותינו. באלו הפנים אנחנו מקבלים פניו של הקב"ה ומצוותיה של תורה והקב"ה או' להם.
אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף. אם ישראל משימים עצמם על החומה לחיצים נבנה עליה טירת כסף. כשם שהכסף הזה נכנס באור ואינו חסר. כך אתם אין אתם חסירים במלכיות.
ואם דלת היא. אם מדלדלין עצמכם מדברי תורה נצור עליה לוח ארז. כשם שהלוח סופו לריקבון כך בריתו מטשטשת אתכם. וישראל משיבין.
אני חומה ושדי כמדגלות. עמדתי בייסורין כחומה ולא בעטתי בהם.
אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. הקב"ה יקרא לנו שלום שנ' הנני נוטה אליה כנהר שלום. ד"א. אחות לנו קטנה. נאמר על דור שבאחרית הימים שהיא קטנה שבבנות נתמעטו חכמים. נתמעטו הצדיקים. ונתמעט העושר. כענין שנ' והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם י"י. אין לה מעשים כמה להתלות בימי הזעם. מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה. כלומ' מה נעשה לישראל באחרית הימים ביום שידובר בה שיאמרו האויבים לאבדם ולהתעותם מדברי תורה. שנ' על עמך יערימו סוד. אמרו לנו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. אם חומה היא. עומדת בייחודו של השם כחומה והם מוסרין עצמם על קדושת השם. נבנה עליה טירת כסף שאין הרקב שולט כך לא יוכלו האויבים להשחיתם והשם מעמיד להם מושיע. ואם דלת היא. שכשם שהדלת פותח וסוגר כך יהיו בגלות בין הגוים שלא יעמדו בדתם ובחזקה. נצור עליה לוח ארז. כשם שהאש (שלוח ארז) שולט בו האש כך סופו לרקבון ולאש. אני חומה ושדי כמדגלות. משיבין ישראל אני חומה עתידה אני לעמוד כחומה נגד האומות כדרך שנא' בירמיהו ראה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומות נחשת. כך יהיו ישראל כחומה חזקה בייחודו של מקום. ושדי כמדגלות. החכמים שבדור הם כשדיים המניקים את התינוק כך מורין לישראל אורחות חיים כמדגלות הללו שעומדים בפני האויבים כך חכמי ישראל מגינים על דורם.
אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. אז יקיף השם לרחם את ישראל כענין שנ' אז ראיתי בעניי. ויקרא להם השם שלום. כענין מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה.
כרם היה לשלמה בבעל המון. אלו ישראל שהיו מתקבצים בקול רנה ותודה המון חוגג.
נתן את הכרם לנוטרים. נתן הקב"ה את מקדשו ביד האומות.
איש יביא בפריו אלף כסף. זה נבוכדנצר שהגלה עם יהויכין אלף צדיקים כענין שנ' החרש והמסגר אלף הם שחזקו ידי ישראל לתורה בגלות.
כרמי שלי לפני. אמ' הקב"ה עלי לבנות את כרמי כבראשונה.
האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. אלו תלמידיהם. מכאן אמרו הלמד נוטל חלק אחד והמלמד נוטל ה' חלקים כשם שהמאתים והאלף כעשר חלקים.
היושבת בגנים. זו כנסת ישאל שיושבת בגלות בין המלכיות.
חברים מקשיבים לקולך השמיעיני. מלמד שאין מלאכי השרת משבחין. עד שישראל פותחין ברנה. שנ' ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים.
ברח דודי ודמה לך לצבי. זה דברי ישראל כלפי שכינה על שנתאחרו בגלות. והם או' ברח דודי מן האומות שתבריח מהם עזרתך. ודמה לך לצבי או לעופר האיילים. כשם שהצבי הולך לסוף העולם וזוכר הוא את מלונו וחוזר למקומו. כך אעפ"י שישראל הם בין האומות זוכרין הם מקומם שנ' אם אשכחך ירושלם.
על הרי בשמים. זו ארץ ישראל שהרים שלה ריחם נודף בבשמים. ד"א. כרם היה לשלמה. כרם זו אלו ישראל שנ' כי כרם י"י צבאות בית ישראל. בבעל המון. בין האומות שהם המון ממים רבים. נתן את הכרם לנוטרים. ביד האומות משכום לע"ז. אמ' הקב"ה נתתי ישראל ביד מלכי ישראל ומשכום לע"ז. נתתים לנבוכדנצר ומשכום לע"ז. משל למלך שנתן בנו לפדגוג ללמדו תורה ולמדו תרבות רעה. אמ' לו המלך לא מסרתי לך בני אלא להחזירו למוטב. מוטב שאקח את בני. כרמי שלי לפני. אקבץ את בני לביתי. האלף לך שלמה. אומרת כנסת ישראל רבון כל העולמים הלא אלף צדיקים כשהגליתנו לבבל ועתה הוספנו על הראשונים כמה וכמה. ומאתים לנוטרים את פריו. הלומד נוטל חלק אחד והמלמד נוטל ה' חלקים. יתן לנו שכר התורה שעמלנו בה בגלות מתוך דוחק. היושבת בגנים. רוח הקדש אומר לישראל שהם בין האומות. חבירים מקשיבים לקולך עסקו בתורה ותהיו לומדים מאהבה ותתחברו חבירים חבירים להיות מקשיבים בתורה לקולך כי אני חפץ לשמוע קולך בזמן שאת עוסקת בתורה השמיעני. ברח דודי. אומרת כנסת ישראל אעפ"י שברחת ממני עוד דומה לך לצבי קל ברגליו או לעופר האיילים ושוב להיכלך כבראשונה על הרי בשמים. אבא מרי ז"ל פירש כרם היה לשלמה על משל ועל מליצה. כרם היה לשלמה בבעל המון. מקום הוא ושמו בעל המון. נתן את הכרם לנוטרים ונתנו לו בשכר אכילת הפרי אלף כסף ובתוך הכרם היתה יושבת נערה אחת בא בעל הכרם ליקח הנערה אמרו לו הנוטרים כל מה שבכרם אלנו שנ' כרמי שלי לפני שכן התנתי. האלף לך שלמה. בשכרך ומאתים ואם מעתה שינה הכרם מאתים פעמים אלף הכל לנו והנערה שלנו. היושבת בגנים. אומ' בעל הכרם נשאלה את פיה אם רצונה להיות עמכם תהיה עמכם ואם אין רצונה להיות עמכם אני נוטלה לעצמי. חבירים מקשיבים לקולך לשמוע מה את חפצה. השמיעיני. ואם שנה ברח דודי מה אעשה כי מסרתני ביד הנוטרים ואיני יכולה לבאת מיכאן אבל אעשה עצמך כבורח והסתלק במעט רגע. ודמה לך לצבי או לעופר האיילים. ושוב וקחני מכאן. על הרי בשמים. אל ארצי ואל מולדתי. והמליצה על ישראל שנקראו כרם של שלמה. למי שהשלום שלו. בבעל המון. בין האומות נתן את עמו בידם. איש יביא בפריו אלף כסף. איש שעיר. נקרא עשו. כדי לאכול את אפרים (פרים) של ישראל. חמד העולם הזה שהוא אל"ף. כשם שהאל"ף ראשון לכל האותיות. כך נכסף להמית העולם הזה. ולא חשש על שכר העולם הבא. שנ' ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה לי בכורה. אלף כסף. אלפא כסף. הראשון חמד. כמו נכספה וגם כלתה. כרמי שלי לפני. אמ' עשו בלבו כבר ישראל מסורין בידינו. גם יאמינו בדתינו. האלף לך שלמה. העולם הזה נתת לנו כי שלך הוא ומסרתו למלכי האומות. ומאתים לנוטרים את פריו. אם ישראל מאתים פעמים יותר ממה שהם הכל לנו הם מאמינים בדתינו. והשם או' להם לא לדעתכן מסרתים בידכם להדיתכם מתחת כנפי שכינה אלא נשאלה מהם אם רוצים לעזוב [אותי] ללכת אחרי ההבל או לאו. היושבת בגנים. אלו ישראל שיושבין בין האומות חבירים מקשיבים לקולך. אומ' העולם שמחברים לי חבירים אלהי נכר. מקשיבים לקולך. לשמוע מה בדעתך. השמיעיני נא רצונך. משיבה כנסת ישראל כבר שתני בבור תחתיות ונתתני ביד האומות והשבעתני שלא למרוד בהם. ברח דודי עד עת קץ הגאולה ואז דומה לך לצבי או לעופר האיילים ושל עזרתך ותגאלני ותביאני אל הרי בשמים הם הר ציון והר בית הבחירה הוא הר המוריה. בהר י"י יראה. מקום ריח הקטרת מקום ריח ניחוח. וכן הוא או' כריח ניחוח ארצה אתכם. ד"א. קרוב למדרש הראשון. כרם היה לשלמה. כרם אלו ישראל. לשלמה. מלך שהשלום שלו. בבעל המון שבהם בזכות אב המון. נתן את הכרם לנוטרים. לאומות העולם להיות מושלים בהם. איש יביא בפריו אלף כסף. זה נבוכדנצר שהביא למלכותו אלף צדיקים עם גלות יהויכין שנ' החרש והמסגר אלף. כיון שפותחין פיהם לדבר היו הכל מחרישין לשמוע דבריהם כענין שאמ' איוב החרישו ממני ואדברה אני. מסגר כיון שסוגרין שוב אין אדם פותח לדבר מרוב חכמתם וכמה הם אלף והם הם שהעמידו בחוקי התורה בגלות בבל ומהם נתרבית התורה בבית שני ועד היום הזה. כרמי שלי לפני. זה דברי רוח הקדש שמבקש הקב"ה לגאול את ישראל ולקבצם מד' כנפות הארץ ואו' לאומות העולם כרמי שלי לפני. אעפ"י שהגליתים ומסרתים בידכם לא נתיאשתי מהם. ואם קניתם את עמי בשינוי רשות בעלים כענין ש' בעלונו אדונים זולתך. אבל לא נתיאשתי מהם ולא נחלטו לרשותכם לגמרי. וכבר נקראו ישראל ארץ חפץ וקרקע מיניה נגזלת. כרמי שלי הם עונים האלף לך שלמה. אין לך לקבץ אלא האלף הראשונים שגלו לבבל אבל הנותרים לנו הם. כיוצא בהם כלומ' אם יהיו יותר ממה שהם עתה אלף פעמים אומות העולם אמו' ומאתים. אבל משה איש האלהים אמ' י"י אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. השיובת בגנים היא כנסת ישראל. מה חפיצה אם להיות בגנים אשר כמשפט הגוים [להשתחוות לעץ] ואבן או לשוב ביראת י"י. חבירים. אלו תלמידי חכמים במסכ' שבועות. פי' רז"ל האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. מלכותא דקטליא חד מחמשא ולא מיענשא. ד"א. כרם היה לשלמה. ישראל הם כרם שהיה לשם בבעל המון כענין שנ' המון חוגג. כי בית המקדש הוא מקום המון ישראל. נתן את הכרם לנוטרים. נתן את עמו ישראל למלכים שהיו נוטרים אותם כאדם שנוטר את הכרם. איש יביא בפריו אלף כסף. איש. זה ירבעם בן נבט כענין שנ' והאיש ירבעם גבור חיל. יביא בפריו. הביא בממשלתו אלף כסף. כלומ' עשר מאות שהם י' שבטים וקרא השבט מאה על שם ק' ברכות שנתברך יעקב אבינו מיצחק בפסוק ויתן לך האלהים ק' אותיות חוץ מאורריך ארור. ס"א. איש זה אחיה השילוני איש האלהים שהביא בפריו של ירבעם אלף כסף י' מאות שהם י' השבטים. וכן הוא אומ'. והיה בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אותו אחיה השילוני בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ויתפש אחיה השילוני בשמלה החדשה ויקרעה לי"ב קרעים ויאמר לירבעם קח לך י' קרעים כי כה אמר י"י אלהי ישראל הנני קורע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרת השבטים כיון ששמע נבואת אחיה בקש שלמה להרוג ירבעם. ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים ויהי במצרים עד מות שלמה. כרמי שליח לפני. או' לו השם לשלמה כרמי שלי לפני. ישראל הם ברשותו ומי ארצה להמליך עליהם. האלף לך שלמה. העשרה שבטים שהם עשר מאות. היו לך שלמה בן דוד. ולא לקחתים מרשותך כל ימיך אבל לאחר שתמות אקחם ממך ואתנם לירבעם. ומאתים. ושני שבטים יהודה ובנימין יהיו לרחבעם שהם נוטרים את פריו הם יהיו בירושלם עד זמן הגלות. ולאחר הגלות זכר ישיבתם בין הגוים. שהגוים סבורים לנטוע ביניהם את ישאל ולהוציאם מתחת כנפי השכינה והקב"ה אומר להם היושבת בגנים. כנסת ישראל היושבת בגנים בין האומות. חבירים. אומות העולם שהם מתחברין לי חבר. משמיעים לקולך לאי זה דת תרצי להיות והיכן אנקום נקמתך מהם. והיא משיבה ברח דודי עד זמן הגאולה ואז תדמה לך לצבי קל ברגליו. או לעופר האילים ותנקום נקמתי. על הרי בשמים. על הרי ישראל שהם הרי בשמים.