פס'. כי יביאך. ונשל. כענין ונשל הברזל כך יהו הכנענים מושלכין ממקומן. וכן הוא אומר (ויקרא כח) כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם. החתי והגרגשי והאמורי והפריזי. בנין אב לכל ארץ כנען שהוא מדבר בשבעה גוים:

פס'. ונתנם ה' לפניכם. החרם תחרים אותם. ולא תחנם. לא תתן להם חנייה בקרקע. ד״א לא תחנם. לא תתן להם חן. מיכן אמר ר' יהודה אסור לו לאדם שיאמר כמה נאה כנעני זה:

פס'. ולא תתחתן בם. כי יסיר את בנך מאחרי. בנך מן הישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכנענית קרוי בנך אלא בנה:

פס'. כי עם קדוש. לא מרובכם. כי מאהבת ה' אתכם. וכן הוא אומר (מלאכי א) אהבתי אתכם אמר ה':

פס'. וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים האל הנאמן לאברהם. שומר הברית. ליצחק. והחסד, ליעקב. וכן הוא אומר (בראשית ל״ב:י״א) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת. לאלף דור, וכן אמר דוד (תהילים ק״ה:ח׳) דבר צוה לאלף דור, דבר שאיין לו הפסק. מלמד שבריתו של אברהם אבינו יהיה לעולם. כימי השמים על הארץ. בשורה והבטחה לישראל שלא יבטלו לעולם. ואומר (שמות ל״ד:ז׳) נוצר חסד לאלפים. ללמדך שאין על אלף ואלפים ממש. אלף על רוב חשבון דבר שאין לו סוף. והוא בלשון בני אדם. כענין שנאמר (ישעיהו ס׳:כ״ב) הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום. (בראשית כ״ד:ס׳) אחותנו את היי לאלפי רבבה:

פס'. ומשלם לשונאיו אל פניו. בעולמו וכן הוא אומר (שמות כ׳:ג׳) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. להאבידו. לעולם הבא. וכן הוא אומר (תהילים צ״ב:ח׳) כפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד. לא יאחר לשונאו. כל טוב הצפון לרשע. על פניו ישלם לו. עד שהוא חי כדי שלא יהא לו חלק לעוה״ב. וגם בפשוטו אל פניו ישלם לו גמולו בראשו. וכה״א (איוב י״ג:ט״ו) אך דרכיו אל פניו אוכיח:

פס'. ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם. היום לעשותם ולא למחר לעשותם. היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם אלא לעתיד לבוא. תנן התם הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם:

כתוב אך טוב לישראל אלהים לברי לבב: (תהילים ע״ג:א׳) כל מקום שנאמר אך מיעוט. אמר אסף המשורר אך טוב לישראל אלהים. כלומר ואפי' בזמן שהוא יושב עליהם בדין לפי שנאמר אלהים זו מדת הדין שמביא עליהן יסורין ומתבררין ומצטרפין ומתלבנים (חוכים) לחיי העולם הבא. וכן הוא אומר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. אמר להם משה לישראל אברהם אבינו לא שבחו הקב״ה אלא בעקב השמיעה שנאמר (בראשית כ״ו:ה׳) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי כך אתם והיה עקב תשמעון. ושמר ה' אלהיך לך את הברית זו בריתו של אברהם אבינו. ואת החסד זו חסדו של יעקב שנאמר (שם ל״ב) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת. אשר נשבע לאבותיך. זה יצחק שנא' (שם כ״ב) ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך יחידך כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים. למדנו שהיסורין מביאין את האדם לחיי העולם הבא. מה כתוב למעלה מן פרשה זו ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. משל לרופא שבא לראות את החולה ראה בו סימני מיתה. אמר לו כל מה שאתה רוצה אכול ושתה לפי שאין רפואה לחליך. כך הרשעים אין להם תקנה וכל מה שהם רוצים עושין בעוה״ז. וכן אסף אומר (תהילים ע״ג:ה׳-ו׳) בעמל אנוש אינימו ועם אדם לא ינוגעו לכן ענקתמו גאוה. ואיוב אמר (איוב כ״א:ט׳) בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם, וכל העניה כולה בשלות רשעים וביסודי הצדיקים לכך נאמר אך טוב לישראל אלהים. תנן התם ר' ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים ולא מיסורי הצדיקים, לברי לבב. יכול לכל ת״ל לברי לבב. (תהילים ע״ג:א׳-ב׳) ואני כמעט נטיו רגלי כשראיתי שלותם של רשעים כמעט נטיו רגלי מן הדרך עד שהבנתי כי לא לטובתם הקב״ה נותן להם שכר בעולם הזה. כי אין היצובות למותם ובריא אולם. (שם) (ג) אין מאחר צביונם ורצונם בעולם הזה משלם להם שכרם כדי לטרדן מן העולם הבא. מלמד שהכתובים דברו אחר תורת משה כדרך שאמר משה (דברים ז׳:י׳) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. כך אמר אסף כי אין חרצובות למותם וכשם שאמר משה והיה עקב תשמעון כך אמר אסף אך טוב לישראל אלהים. ד״א והיה עקב תשמעון. זה שאמר דוד (תהלים קיט) הבינני ואשמרה תורתיך ואצרנה עקב, ד״א והיה עקב תשמעון. דקדוקי המצות.האי דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (שם מט) עון עקבי יסובני עונות שאדם דש בעוה״ז מביאין אותו ליום הדין לפיכך צריך אדם להיות זהיר בדקדוקי המצות:

פס'. ואהבך וברכך:

אמר רבינו טוביהו ברבי אליעזר ז״ל אע״פ שמצאנו אהבת הקב״ה לישראל בהרבה ענינים כענין שנ' (הושע י״א:א׳) כי נער ישראל ואוהבהו. ואומר (מלאכי א) אהבתי אתכם אמר ה'. וכן כיוצא בהם יש לנו מדברי הנביאים אהבה גדולה מכולם אהבת איש את אשה וכן הוא אומר בהושע בן בארי (הושע ג׳:א׳) לך אהב אשה אהובת רע ומנאפת כאהבת ה' את בני ישראל. וכן דוד אמר (שמואל ב א׳:כ״ו) נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים. ואהבך. בזכות אברהם שנאמר בו (ישעיהו מ״א:ח׳) זרע אברהם אהבי. וברכך. בזכות יצחק דכתיב ביה (בראשית כ״ה:י״א) ויברך אלהים את יצחק בנו. והרבך. זה זכות יעקב שנאמר (שם מח) הנני מפרך והרביתיך. וברך פרי בטנך. זה פריה ורביה שלא תלד לבהלה. ופרי אדמתך. שתהא זורע מעט ותביא הרבה, דגנך תירושך ויצהרך. אלו יסודי הבית שאמר עליהם דוד (תהילים ק״ד:ט״ו) ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד. מלמד שאלה הם עיקר הבית. שגר אלפיך. תולדות הבקר וכן הוא אומר (איוב כ״א:י׳) שורו עיבר ולא יגעיל. ועשתרות צאנך. אלו עדרי הצאן שמעשירות את בעליהן בצמר בחלב ובגבינה ותולדותיהם. על האדמה. מיכן שאין הברכה מצויה אלא בארץ:

פס'. ברוך תהיה מכל העמים. ובבהמתך. כענין ולא יהיה עקר ועקרה בבהמתך. כענין (אלא) (תהילים ל״ח:ב׳) ואל בקצפך תוכיחני ובהמתך תיסרני ופירוש ואל ובהמתך אל משמשת תחלה וסוף:

פס'. והסיר ה' ממך כל חולי. אשר ידעת. מדעת התורה. וכן הוא אומר (ישעיהו מ׳:כ״ח) הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' וגומר. ואפילו לא הגידו לך מדעת התורה או משקול הדעת הלא ידעת אלהי עולם ה':

תנחומא והסיר ה' ממך. זו עין רעה. שכך אמרו חכמים ז״ל תשעים ותשעה מתים בעין רעה ואחד בידי שמים. וכן מצאנו שאמרו בני יוסף ואני עם רב אמר להם יהושע אם אתם מתייראים מעין רעה. כתוב (יהושע י') אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם, ולמה להנצל מעין רעה. אמרו לו כבר ברכנו אבינו יעקב וביטל ממנו עין רעה שנאמר (בראשית מ״ט:כ״ב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. אל תקרי עלי עין אלא עלי עין. וכל מדוה מצרים הרעים. אימתי ידעו ישראל מדוה מצרים כשדן הקב״ה את המצרים, אמר לישראל דעו כי כל מי שעובר על רצוני אני דן אותו בשפטים הללו לפיכך היו מתיראים ממדוי מצרים. לכך סידר משה את הברכות ואת הקללות. אמר לישראל אם אתם עוברים על רצונו של הקב״ה הוא מביא עליכם את מדוי מצרים שאתם מתיראים מפניהם. ואכלת את כל העמים. שאתה מתיש כוחן של הכנענים ואוכל יגיען כשאתם מקיימים מצותיו של הקב״ה. ד״א ואכלת את כל העמים. רמז לעתיד לבוא שעתידים ישראל לאכול יגיע כל העובדי גלולים בימות המשיח שנאמר (ישעיה הא) ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכל וגו'. עד הנה דברי תנחומא:

פס'. ואכלת את כל העמים. תכלה אותם. כי מוקש הוא לך. כמו פן יהיה לך למוקש:

פס'. כי תאמר בלבבך. דלמא תימר כלומר שמא תאמר בלבבך. לא תירא מהם. זכור תזכור. זכירת הלב וזכירת הפה:

פס'. וגם את הצרעה. צרעה היתה מטילה בהם ארס ומסמא את עיניהם מלמעלה ומסרסתן מלמטה שנאמר (עמוס ב׳:ט׳) ואנכי השמדתי את האמורי מפניך אשר כגובה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת:

פס'. לא תערץ מפניהם. אע״פ שיש עריצות לשון גבורה כמו כן תמצא לשון שבירה כמו (איוב ל״א:ל״ד) כי אערוץ המון רבה לפי שיש במקרא הדומין בקריאה אין פירושם אחד. כמו (בראשית י״ג:י״ב) ויאהל אברם נטה אהלו. שנא' ויאהל עד סדום. שהסיע לוט את אהלו ולא נטה עד שבא לסדום וכן כיוצא באלו הרבה. והן מי״ג מדות שהתורה נדרשת בהם כשאמר ר' ישמעאל דבר הלמד מענינו:

פס'. ונתן מלכיהם בידך. אלו אחד ושלשים מלך שהפיל יהושע:

פס'. פסילי אלהיהם תשרפון באש, מלמד שאסורין בהנייה. לא תחמוד כסף וזהב. מיכן אמרו פיסלו לאלוה כדי לעבדו עובר לא תחמוד פיסלו מאלוה שביטל הגוי עבודת כוכבים. ולקחת לך, מלמד שהגוי מבטל עבודת כוכבים ואי זה גוי מבטל כל היודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה:

פס'. ולא תביא תועבה אל ביתך. כל שכיוצא בו נעבד אסור אבל שברי צלמי עבודת כוכבים שאין כיוצא בהם נעבדין מותרין וכענין אשר שנינו במס' ע״ז. שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו. לכנות לה שם של גנאי, כיצד היו קוראין אותה בית גוליא קורין אותה בית כורייא. פני מולך פני כלב. עין כל. עין קוץ: