פס'. שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן. בשכר שמע ישראל אתה עובר היום:

פס'. עם גדול ורם בני ענקיים. כמה שמות יש להם ענקים רפאין נפילים זמזומים. ענקים שמעניקים את החמה בקומתם. רפאים שהכל רפים לפניהם, זמזומים שכל מה שזוממין עושין. נפילים שהכל נופלים לפניהם:

פס'. וידעת היום. בשכר וידעת. הוא העובר לפניך:

פס'. אל תאמר בלבבך בהדוף ה'. והלא רשעים היו שנאמר כי ברשעת הגוים האלה אלא לגבי צדקתכם לא היו רשעים כלומר אין צדקותיך שוה לחייב את אלו לגרשם מפניך. לכך נאמר אל תאמר בלבבך אבל רשעים היו לפני הקב״ה שנא' כי ברשעת הגוים האלה. למען הקים את הדבר אשר נשבע לאבותיך. כפי הצדקה הרי אלו רשעים. אבל כפי מעשיך לא היו אלה רשעים שיגורשו מלפניך על שום מעשיך ומעשיהם לא גורשו אלא למען הקים את הדבר אשר נשבע לאבותיך:

פס'. וידעת. כי לא בצדקתך. שלשה פעמים למה. אמר רבינו טוביהו בר' אליעזר ז״ל אמר להם משה לא צדקתך כצדקת אברהם שאמרתי לו (בראשית י״ג:י״ז) קום התהלך בארץ לארכה וגו'. ולא כצדקת יצחק שאמרתי לו (שם) כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה [ולזרעך וגו']. ולא כצדקת יעקב שאמרתי לו (שם כח) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. באברהם כתיב (שם יח) לעשות צדקה ומשפט. ביצחק כתיב (שם כו) ויזרע יצחק בארץ ההיא. ולהלן הוא אומר (הושע י׳:י״ב) זרעו לכם לצדקה וגו'. ביעקב כתיב (בראשית ל׳:ל״ג) וענתה בי צדקתי שלא נחשד על הגזל:

פס'. כי עם קשה עורף אתה. זכור אל תשכח. מלמד שחייב אדם לזכור עונותיו להתודות עליהן שמתוך כך חוזר בו שנאמר זכור אל תשכח. וכן הוא אומר (ויקרא כי) והתודו את עונם ואת עון אבותם:

פס'. ובחורב הקצפתם. זה מעשה העגל:

פס'. בעלותי ההרה. ולהלן הוא אומר ואנכי עמדתי בהר. אלא אין ישיבה אלא לשון איחור. וכן הוא אומר (דברים א׳:מ״ו) ותשבו בקדש ימים רבים לשון איחור:

פס'. ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה וגו'. ה' פעמים כתיב לוחות בפרשה לקחת לוחות האבנים לוחות הברית. נתן ה' אלי את שני לוחות האבנים לוחות הברית הרי ה' כנגד חמשת חומשי תורה. ע״א כנגד חמשה דברות שעל לוח זה וה' דברים שעל לוח זה:

פס'. ויאמר ה' אלי קום רד מהר:

פס'. הרף ממני הראה לו פתח ליכנס לפניו להתפלל עליהם:

פס'. ואפן וארד. על שתי ידי ולהלן הוא אומר (שמות לב) ושני הלוחות בידו ברשותי היו. שלא נתחייב על שברם וכן הוא אומר אשר שברת:

פס'. וארא והנה חטאתם לה'. וכי עד שראה לא האמין. והלא כבר אמר לו הקב''ה עשו להם עגל מסכה אלא ראה האותיות פורחות מן הלוחות לפיכך שיברם:

פס'. ואתפוש בשני הלוחות. שברם בחזקה והוא שאמרו חכמים אשר שיברת יישר כחך ששיברת:

פס'. ואתנפל לפני ה' כראשונה. מלמד שמאה ועשרים יום רצופין היה משה בלא מאכל ומשתה. מ' הראשונים שנאמר כראשונה. ומ' יום שהתנפל ומ' בלוחות האחרונים. הראשונים השלמו בי״ז בתמוז. והאמצעיים השלמו בראש חודש אלול. והאחרונים ביום הכפורים. לפיכך נהגו במקומות לתקוע בראש חודש אלול:

פס'. ואת חטאתכם. לא נתכוון משה אלא לבדקן כסוטות:

פס'. ובתבערה ובמסה. בפרשת אלה הדברים הכליל מקומות שהקניטו וכאן פרטן בפרט כל מקום ומקום. ובשלוח ה'. ממרים הייתם. ואתנפל. ואתפלל אל ה'. גדולה תפלה ממעשים טובים שאין לך בישראל גדול במעשים טובים ממשה רבינו ואפילו הכי כל מה שהיה עושה על ידי תפלה הוא עושה:

פס'. זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב. כמה גדולים הם הצדיקים שתולים בזכות אחרים. והקב״ה תולה על ידם שנאמר (תהילים ק״ו:כ״ג) לולי משה בחירו:

פס'. פן יאמרו הארץ. והם עמך ונחלתך. אע״פ שחטאו אמר משה לפני הקב״ה רבונו של עולם בשעה שהוצאת את ישראל ממצרים אמרת לי (שמות ג׳:י׳) והוצא את עמי בני ישראל ממצרים ועכשיו אתה אומר אלי (שם לה) כי שחת עמך. חבים וזכים. עמך הם שנא' והם עמך ונחלתך: