Midrash Lekach Tov, Exodus
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[לא] ראה קראתי בשם. מיכן אמרו רבותינו אין ממנין פרנס על הצבור אלא אם כן הכריזו עליו מן השמים.
בצלאל בן אורי בן חור. שבח לו, שבח לאביו, שבח לשבטו.
ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. גדולה מלאכת המשכן, שהרי נאמר בה כל אלו המדות שנאמרו במעשה בראשית, ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו (משלי ג יט כ).
לחשוב מחשבות. לתקן תקונים מלבו.
ואני הנה נתתי אתו את אהליאב. לפי שאין עושין שררה על הצבור פחות משנים.
למטה דן. נאה לו נאה לשבטו.
ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. להביא הנותרים.
נתתי חכמה. מנהגו של עולם כלי ריקם מחזיק, מלא אין מחזיק, אבל מי שאמר והיה העולם, אם האדם חכם מלמדו חכמה, ואעפ״י שהוא מלא מחזיק עוד, (ג) [שנאמר ישמע חכם ויוסף לקח וגו׳ (משלי א ה) ואומר יהב חכמתא לחכימין (דניאל ב כ״א)].
ועשו את כל אשר צויתך. שלא להוסיף מלבם על מלאכת המשכן לעשות ארכו או רחבו יותר, או פחות או לשנות בכלים.
את אהל מועד ואת הארון. שמונה עשר אתים כנגד שמונה עשר חוליות שבשדרה.
ואת בגדי השרד. אלו שנשארו ממלאכת המשכן, שנאמר בפרשת במדבר סיני בסוף הפרשה, ופרשו עליו בגד ארגמן בגד תכלת (במדבר ד יג).
ד״א השרד. שבזכותם היתה פליטה ושריד לישראל בימי אלכסנדרוס מוקדן, כדמפורש במסכת יומא.
בכל אשר צויתך יעשו. שנה עליו שלא לשנות.
יעשו..בישרו שהמלאכה משתכללו על ידם.
ואתה דבר אל בני ישראל. אחר כל המשפטים, ואחר כל מלאכת המשכן, אמר לו ואתה דבר, עליך הדבר לדבר להם ולהורותם בדרך ישרה.
אך את שבתותי תשמרו. למה נאמר, לפי שהוא אומר לא תעשה כל מלאכה (שמות כ י), אין לי אלא דברים שהן משום מלאכה, דברים שהן משום שבות מנין, ת״ל אך את שבתותי תשמרו, להביא דברים שהן משום שבות, ר׳ יוסי הגלילי אומר אך את שבתותי תשמרו, אך חלק, יש שבתות שאתה שובת, ויש שבתות שאי אתה שובת, כגון שהוצרכו להביא מילדות, או להציל מן הלסטים, או מן הדליקה, או מכל דבר שיש בו פקוח נפש, למדנו לפקוח נפש שדוחה את השבת.
כי אות היא ביני וביניכם. ולא ביני ובין עובדי כוכבים, אות היא שישראל עבדים להקב״ה.
לדעת כי אני ה׳ מקדשכם. במי שיש בו דעת, יצאו חרש שוטה וקטן שאין בהם דעת.
מקדשכם. לעתיד לבא ליום שכולו שבת.
ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם. א״ר שמעון בן מנסיא השבת מסורה לכם, ואין אתם מסורים לשבת.
כי קדש היא לכם. מגיד שהשבת מוספת קדושה לישראל, מה קדושה אומר פלוני בטל ממלאכתו שהוא משמר את השבת, ומעיד שהקב״ה ברא את עולמו בששה ימים ונח בשביעי, וכה״א [ ואתם עדי נאם ה׳ ואני אל (ישעיה מג יב)].
מחלליה מות יומת. מזה בא ללמדנו עונש על לילי שבת, שהרי כתיב כל העושה מלאכה ביום השבת, בלילה מנין, ת״ל מחלליה מות יומת.
** ד״א מחלליה.** שאם חילל חצי שבת מחמת אונס יכול יחלל שאר היום, תלמוד לומר מחלליה מות יומת.
כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא. עד שיעשה מלאכה גמורה.
ונכרתה הנפש ההוא. למה נאמר, לפי שלמדנו עונש מזיד בהתראת בית דין שהוא במיתה, בינו לבין עצמו מנין שהוא בכרת, ת״ל ונכרתה הנפש ההוא.
מקרב עמה. ועמה בשלום.
** ששת ימים תעשה מלאכה.** בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים, ואם לאו ששת ימים תעבוד [וגו׳] (שמות כ ט) שאפילו מלאכת אחרים נעשית על ידן.
ויום השביעי שבת לה׳ אלהיך (שם י), מלמד שאין השבת צריכה קידוש בית דין, לפי שהשבת מקודשת היא, ואינה מסורה לבית דין.
ושמרו בני ישראל את השבת. ר׳ נתן אומר חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה.
לעשות את השבת. כי מי שמשמר את השבת כאילו הוא עשאה.
ביני ובין בני ישראל. ולא לבין העובדי כוכבים.
אות הוא לעולם. מגיד שאין השבת בטלה לעולם.
כי ששת ימים עשה ה׳ וגו' וביום השביעי שבת וינפש. וטרם יום השבת שבת ממלאכה, וינפש ממחשבה.
ויתן אל משה. במתנה נתנה לו. החכמה מתנה, שנאמר כי ה׳ יתן חכמה 999(משלי ב ו), והתורה מתנה, שנאמר ויתן אל משה, והשבת מתנה, שנאמר ראו כי ה׳ נתן לכם (את) השבת (שמות טז כט).
ככלתו. מלמד שכיללה לו ככלה נאה.
לדבר אתו בהר סיני, ההר חמד אלהים.
שני לוחת העדות. עדות הם לישראל שבחר בהם מכל אומה ולשון, שנאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים (שם כ ב).
לוחת אבן. ארז״ל מכסא כבוד נחתכו והם ספיר, וכה״א ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שם כד י), ואומר כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א כו).