ושרי אשת אברם לא ילדה לו. מה ת"ל. כלומר מה שלא ילדה לא היה אלא בשביל שהקב"ה רוצה בתפלתם של צדיקים. לפיכך מביא עליהם נסיונות וצירופים.

ולה שפחה מצרית. לה ולא לו שלא היה רשות לאברהם בה. (א) לפי ששפחת מלוג היתה. והיה חייב במזונותיה. ולא היה רשאי למוכרה.

ושמה הגר. מבית פרעה נתנוה לה. הגר הא אגריך. כלומר הנה שכרך על צניעותיך.

ותאמר שרי אל אברם הנה עצרני ה' מלדת. אמרה שרה יודעת אני מהיכן הוא מכתי. לא מפני כשפים. ולא מפני קמיע שאני צריכה. אלא הנה נא עצרני ה' מלדת.

בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה. כל מי שאין לו בן כאילו מת. כאילו הרוס. כאילו מת. שנא' הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי (בראשית ל א). כאילו הרוס. שנאמר אולי אבנה ממנה. ואין בונין אלא את ההרוס.

וישמע אברם לקול שרי. לקול רוח הקדש. זה הוא שאמרנו למעלה יסכה זו שרה. ולמה נקרא שמה יסכה. שסכה ברוח הקדש. וכן הוא אומר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (בראשית כא יב).

ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה. היאך לקחה. לקחתה בדברים. אמרה לה אשריך שאת מתדבקת לגוף הקדוש הזה.

מקץ עשר שנים. ר' אמי בשם ר' שמעון בן לקיש אמר הדה הוא דתנן נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל.

לשבת אברם בארץ כנען. מיכן שישיבת חוצה לארץ אינה עולה מן המנין.

ותתן אותה לאברם אישה לאשה. לו ולא לאחר. לאשה ולא לפלגש.

ויבא אל הגר ותהר. כיון שבא אליה מיד נתעברה. בוא וראה הפקועים הללו מעצמן מתמרים ועולין. אבל החטה כמה צער וכמה יגיעה עד שתעלה.

** ולמה נתעקרו האמהות.** ר' חלבו משום ר' יוחנן אמר לפי שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.

ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה. כיצד היו מטרוניות באות לשאול בשלומה של שרה. והיתה הגר אומרת להם. שרי גבירתי אין סתרה כגלויה. נראית צדיקת ואינה צדיקת. אילו היתה צדיקת ראו כמה שנים לא עיברה ואני לילה אחת עיברתי. והיתה שרה אומרת עם דא אנא מיסב ומיתן. הלואי ניסב וניתן עם מרה. כלומר אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה (משלי כו ד).

ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך. ר' יודן בשם ר' יהודה ב"ר סימון אמר חומסני אתה בדברים שאתה שומע בזיוני ושותק. ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא אמר חמסי עליך בעי דינא גבך. משל לשני בני אדם חבושים בבית האסורים נמצא המלך עובר. אמר ליה חד תבע דיני דיני. פירוש ראה הדין שלי למה אני בבית האסורים. אמר המלך אפקוהו. אמר ליה חבריה לההוא דאפקוה. יבעי דיני גבך. כלומר חמסי עליך. אילו אמרת קדם מלכא תבע דיני דידן. הוה גזר לאפוקי לן. השתא דאמרת בלשון יחיד. לך אפיק לדידי לא אפיק. כך אמרה שרה לאברהם חמסי עליך. שלא אמרת ואנו הולכים ערירים. אלא אמרת ואנכי הולך ערירי לך יהב ולי לא יהב. כיוצא בדבר הן לי לא נתתה זרע. לך יהב ולי לא יהב. לכך נאמ' חמסי עליך. ראויה היתה שרה להגיע לשניו של אברהם. ולפי שאמרה ישפוט ה' ביני וביניך. נתמעטו מחייה שלשים ושמונה שנה. בינ"ך כתיב לומר הבן שלך. היינו דכתיב הנך הרה וילדת בן. מלמד שנכנסה בה עין רעה והפילה עוברה. שהרי כבר נאמר ויבא אל הגר ותהר. הנך הרה וילדת בן למה לי לכדאמרן. א"ר חנינא אילו אלישע הנביא אמר כן ברוח הקודש דיי.

ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך. אמר אסור להשתעבד בה. דכתיב לא תתעמר בה תחת אשר עניתה (דברים כא יד). וכתיב לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה (שמות כא ח). וזה מאחר שעשינו אותה גבירה. אנו עושין אותה שפחה. לא איכפת לי. לא בטובתה ולא ברעתה.

ותענה שרי. ר' אבא בר ביזנא אמר מנעתה מתשמיש המטה.

וימצאה מלאך ה' על עין המים במדבר על העין בדרך שור. אורחא דחגרא.

ויאמר הגר שפחת שרי וגו' ותאמר מפני שרי גברתי (אני) [אנכי] בורחת. מתלא אמרין בי תרי קריין לך חמרא שקול אוכפא שדי אגביך. כך אברהם אמר הנה שפחתך בידך. מלאך אמר הגר שפחת שרי. אמרי היא מפני שרי גברתי אני בורחת.

ויאמר לה מלאך ה' שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה.

ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב.

ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה. כמה מלאכים נזדווגו לה. רב חמא ב"ר חנינא אמר חמשה. בכל מקום שנאמר אמירה מלאך. בוא וראה מה בין הראשונים לאחרונים. מנוח אמר לאשתו מות נמות כי אלהים ראינו (שופטים יג כב). והגר שפחת שרה חמשה מלאכים ראתה ואינה מתיראה מהם. א"ר חייא צפרנם של אבות ולא כריסם של בנים.

ויאמר לה מלאך ה' הנה הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל. זה אחד מן אותם שנקראו שמם קודם לידתם.

והוא יהיה פרא אדם. שהכל גדלין ביישוב והוא מגודל במדבר.

פרא אדם. שהכל בוזזים ממון והוא בוזז נפשות.

ועל פני כל אחיו ישכון. ולהלן כתיב נפל. אלא כל ימים שיהיה אברהם אבינו קיים ישכון. וכיון שנפטר אברהם אבינו נפל.

** ד"א בעוה"ז ישכון.** לעתיד לבא נפל.

ותקרא שם ה' הדובר אליה מלאך ה' אתה אל ראי. א"ר אייבו אתה הוא הרואה בעלבונן של עלובים. כך אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי. אמרה לא דיי שנזקקתי לדבר עם המלאך. אלא גם למלכות. היאך מה דאת אמר כי הבאתי עד הלום (שם ז יח).

אתה אל ראי. כלומר רואה בעלבוני.

אחרי רואי. אחרי שראיתי המלאך.

על כן קרא לבאר באר לחי רואי. המלאך נקרא חי. כענין שנאמר כי לא יראני האדם וחי (שמות לג כ). (מז) שאפי' המלאכים שנקרא חיים לא יראוני.

ותלד הגר לאברם בן. נאמנת היתה לאברהם ילדה ולא לאיש אחר.

ואברם בן שמנים שנה ושש שנים. קודם ליצחק י"ד.