וישא יעקב עיניו וגו' ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות. אמר כל אחד ואחד זכותו יעמוד לו.

וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה וגו' ואת רחל ואת יוסף אחרונים. למדנו אחרון אחרון חביב יותר.

והוא עבר לפניהם. הה"ד כרחם אב על בנים (תהלים קג יג). תני ר' חייא כרחמן שבאבות. זה יעקב אבינו. דכתיב והוא עבר לפניהם. אמר מוטב יפגע בי ולא בהן.

וישתחו ארצה שבע פעמים. למה שבע. על שם שבע יפול צדיק וקם (משלי כד טז). אמר רב חנינא בר יצחק לא זז מלשתחוה עד שהכניס מדה"ד למדת הרחמים.

וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ו'י'ש'ק'ה'ו'. נקוד עליו. א"ר ינאי מלמד שלא בקש לנשקו אלא לנשכו.

ויבכו. ובכה מבעיא ליה. אלא זה בכה על צוארו. וזה על שיניו. כי נהיה צוארו של יעקב של שיש. ושיניו של עשו של שעוה. לקיים מה שנאמר שיני רשעים שברת (תהלים ג ח). ויש אומרים נישקו אבל לא בלב שלם. לכך נקוד עליו. כי לא היתה נשיקה שלמה.

ויבכו. אעפ"כ נכמרו רחמיו.

וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך. מה ראה יעקב אבינו לומר בלשון חנינה. לפי שחנינה מוצעת בברכת כהנים ט"ו תיבות. יש בהן ז' מכאן וז' מכאן. וחנינה באמצע. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום (במדבר ו כד כה כו). כנגד י"ד שנים שעבד בהן בבית לבן. לכך נאמר חנן. וכן א"ר בנימין בן לוי במדרש בראשית רבה. לפי ששמענו חנינה באחד עשר שבטים. ועדיין בנימין לא נולד. והיכן נאמר עליו. אלהים יחנך בני (בראשית מג כט).

ותגשן השפחות ותגש גם לאה וילדיה ואחר נגש יוסף ורחל. אחרון אחרון חביב.

ואחר נגש יוסף ורחל. הקדים יוסף לרחל. מלמד שעמד יוסף לפני רחל לכפותה בקומתו. שלא יסתכל בה עשו.

ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי. אמרו כל אותו הלילה נעשו מלאכי השרת כיתות כיתות. וחבורות חבורות. והיו מגיעין באילון דעשו. אמרו להון מן דמאן אתון. והוו אמרין מן אחוי דיעקב אינון. הוו אמרין שבקין להון דמן דידן אינון. לכך נאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי.

ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך. א"ר איבו לפי שהיה מפוקפקות בידו הבכורה והברכה. איכן נתאששו בידו. כשאמר אחי יהי לך אשר לך.

ויאמר יעקב אל נא וגו' כראות פני אלהים. זה שרו של עשו שהיה מתאבק עמו.

ע"א כראות פני אלהים. משל לאדם שהיה יושב בסעודה והיה אויבו שם. והיה בדעתו להורגו. אמר זה הטעם שאני טועם בסעודה זו טעמתי אתמול בבית המלך. אמר אויבו הואיל וזה קרוב למלכות. אניחנו שמא יבקשנו המלך. כך אמר יעקב אבינו. כראות פני אלהים. הודיעו שהמלאך נתאבק עמו ויוכל לו.

קח נא את ברכתי אשר הובאת לך. מאליה באה לך.

ויפצר בו ויקח. מיתחמי מחזר וידיו פשוטין. חד עמא דארעא אמר לרב הושעיא אין אמרית לך חדא מילי טבא את אמרת משמי בצבורא. א"ל מאי היא אמר ליה כל אותן דורונות שנתן אבינו יעקב לעשו. עתידין אומות העולם להחזירם למלך המשיח לעתיד לבא. דכתיב מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו (תהלים עב י). יביאו אין כתיב. אלא ישיבו. אמר ליה. יאית אמרת. ומן שמך אמינא ליה.

ויאמר נסעה ונלכה. מדרש אמר לו עשו נחלוק העוה"ז והעוה"ב אמר לו יעקב יג) אדוני יודע כי הילדים רכים. ואין יכולין לסבול דינה של גהינם אלא יד) יעבר נא אדוני לפני עבדו. זה ממשלה של עוה"ז. והעוה"ב ינחלו ישראל. אמר לו ואין אתה ירא משעבוד מלכיות. א"ל ואני אתנהלה לאטי. להוני להוני אנא מהלך. לאטי בניחותא. כמו ההולכים לאט (ישעיה ח ו) כלומר לא אתגאה עליהם כי אסבול עולם.

** ד"א לאטי.** כמו הנה היא לוטה (ש"א כא י). כלומר בפנים כרוכות אני מהלך במלכיות. ולא אשא פני ועיני בפניהם.

עד אשר אבא אל אדוני שעירה. עדיין לא הלך. אימתי עתיד להלוך לשעיר לעתיד לבא דכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו (עובדיה א כא).

ויאמר עשו אציגה נא עמך. ביקש ללותו ולא קיבל עליו יעקב אבינו. אמרו רבותינו רבינו כל זמן שהיה מסתכל בפרשה זו. ולא היה מניח את הרומיים ללותו היה בטוב. פעם אחת לקח עמו רומיים ללותו. ולא הגיע לעכו עד שמכר פינס שלו.

וישב ביום ההוא עשו. וארבע מאות איש שהלכו עמו היכן הם. שימטו עצמן אחד אחד בפני עצמו והלכו להם איש למקומו.

ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות. כמה שנים עשה יעקב בבית אל. ר' אבא בר כהנא אמר שמונה עשר חודש. סוכות. ובית וסוכות.

סכותה. לפי שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה.

סוכות לקיץ ו' חדשים. ולבית לחורף ו' חדשים. ולמקנה עשה סוכות ו' חדשים.

ויבא יעקב שלם. זש"ה ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם (תהלים קכא ח). ישמר צאתך ובואך. ויצא יעקב. ויבא יעקב. לפי שכתוב והוא צולע על ירכו (בראשית לב לב). הוצרך לכתוב ויבא יעקב שלם. שלם בגופו שלא היה צולע אלא לפי שעה. אות היא לבניו על דור השמד. כמו שמפורש למעלה בענינו. ועד שבא אל שר עשו היה שלם בגופו ושלם במחנותיו. דכתיב ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו (שם לב ט). ונמצא שלם בלא פגע רע. ושלם בממונו כי כל המחנה ששיגר לעשו לא חסר כלום. כי נמצא עוד שלם שם העיר. וחמור אבי שכם קרוי על שם בנו שכם. כענין שנאמר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך (בראשית ד יז). וכמו ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם (יהושע יט מז). אבל שלם היא ירושלים. דכתיב ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון (תהלים עו ג). לכך אמרו רז"ל שלם על שם יעקב. כי בא שלם בכל.

עיר שכם. מקום מזומן לפורעניות שם עינו את דינה. בשכם מכרו אחיו את יוסף. בשכם נתחלקה מלכות בית דוד. בשכם רוצחים. דכתיב דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו (הושע ו ט).

אשר בארץ כנען. כנענים שטופי זמה היו.

בבואו מפדן ארם. מרשעים יצא ובא אל רשעים.

ויחן את פני העיר. מה בא ללמדנו שצריך אדם להחזיק טובה למקום שיש לו הנאה ממנה. ומה עשה להם חנן פני העיר. אלו הפנים של עיר. השרים שבהם. שיגר להם דורונות.

ד"א עשה להם שווקים ומוכר בזול.

ויקן את חלקת השדה. אברהם אבינו קנה מערת המכפלה. יעקב אבינו קנה קבורת יוסף. דכתיב ואת עצמות יוסף קברו בשכם (יהושע כד לב). ולמה בשכם. שמשכם נמכר ולשם החזירוהו. דוד המלך קנה מקום בית המקדש. דכתיב ויתן דוד לארונה במקום שקלי זהב חמשים (דה"א כא כה).

במאה קשיטה. במאה מעה שכן קורין לקשיטה מעה. ומה לשון קשיטה קציצה. כי המעות קצוצות הן מתוקנות עגולות כמו הדינר.

ויצב שם מזבח ויקרא לו. (מג) לא אמר ויבן שם מזבח. אלא ויצב שם. לפי שהבנין הוא באבנים גדולים וקטנים וחומר. אבל מצבה היא בלא בנין. כי הקים את האבנים ועשאום מזבח.

ויקרא לו. קרא למזבח שם. מזבח של אלהי ישראל. לפי שנתברך בצאתו באל שדי. שנאמר ואל שדי יברך אותך (בראשית כח ג). ובשובו כתיב ואלהי אבי היה עמדי (שם לא ה). בבית לבן. והמלאך קראו ישראל. שנאמר כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים (שם לב כט). לכך קורא שם המזבח מזבח של אלהי ישראל. הזכיר עליו ישועת אלהים. לפי שהקב"ה מצרף את יראיו עד שנה. ונתייאש כמעט קיטרג השטן.