והאדם ידע את חוה אשתו. מה ת"ל והאדם. ללמוד שלא שימש בריה קודם אדם הראשון.

ידע. שהודיע דרך ארץ לכל.

ותהר ותלד את קין. מה ת"ל את קין. לרבות תאומתו. שנשא קין את אחותו. זה שאמר הכתוב כי אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פט ג). מה שאמר הכתוב ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו וגו' (ויקרא כ יז). חסד הוא בה נבנה העולם.

ותאמר קניתי איש את ה' לשעבר אדם נברא מאדמה. וחוה נבראת מן אדם. ומכאן ואילך בצלמנו כדמותנו. לכך נאמר קניתי איש את ה'.

ותוסף ללדת את אחיו את הבל. את לרבות תאומתו.

היה עובד אדמה. ג' היו להוטים אחרי אדמה ולא נמצא בהן תוחלת. קין. ונח. ועוזיהו. קין שאמרנו. נח ויחל נח איש האדמה (בראשית ט כ). עוזיהו איכרים וכורמים בהרים ובכרמל (היו לו) כי אוהב אדמה היה (דה"ב כו י).

ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'. לא אמר מראשית פרי האדמה. אלא מפרי האדמה. מלמד שהיה אוכל את הבכורות ומכבד למלך בסייפות.

והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו. שלמים הקריב. שנא' ומחלביהן. איזהו דבר שהחלבים קרבים ובשר נאכל הוי אומר אלו שלמים. ואם תאמר בלשון התרגום ומשמניהון. עולות הקריב וכן א"ר יוסי בר חנינא.

וישע ה' אל הבל. שירדה אש מן השמים ואכלה מנחתו.

ואל קין ואל מנחתו לא שעה. שלא נאכל קרבנו.

ד"א וישע ה' אל הבל. שנתברכו עסקיו.

ואל קין לא שעה. שלא נתברכו.

ויחר לקין מאד ויפלו פניו. נעשה כאור.

הלא אם תטיב שאת. ברכה.

ואם לא תטיב שאת. קללה.

לפתח חטאת רובץ. חטאת רובצת מיבעי' ליה. אלא בתחלה תש כנקבה החטאת. ואח"כ רובץ ומתגבר כזכר. הה"ד הוי מושכי העון בחבלי שוא וכעבות העגלה חטאה (ישעי' ה יח).

ד"א לפתח חטאת רובץ. שיפקוד הקב"ה העולם וישב לו על פתח המשפט.

ואליך תשוקתו. שכל מי שהוא מפנק את יצרו בנערותו. כל תשוקתו וחיבתו של יצר הרע אינו אלא עליך. ואם אתה רוצה תמשול בו.

ויאמר קין אל הבל אחיו. מה אמר לו. אין דין ואין דיין ואין עולם אחר. מתוך כך הרגו.

ד"א ויאמר קין. ויתמרמר קין אל קרבנו של הבל.

אל הבל. אל לשון אלה. (יח) שהרגו באלה.

י) קול דמי אחיך. לא אמר דם אחיך. אלא דמי. דמו ודם זרעיותיו שהיו עתידין לצאת ממנו.

** ד"א דמי אחיך.** שעשאו פצעות פצעות חבורות חבורות. שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה.

ד"א דמי אחיך. שהיו דמו מושלך לעצים ולאבנים.

נע ונד תהיה. אמר לו נע ונד כיון שגלה כתיב וישב בארץ נוד. שכיפר לו מחצה.

ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא. אמר לפניו רבש"ע אתה סובל ואתה נושא העליונים והתחתונים ואי אתה סובל עונותי. וכי גדול עוני מנשוא. ואתה נקראת רחום וחנון כענין שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון (שמות לד ו). ואומר מי אל כמוך נושא עון (מיכה ז יח). אמר לו הקב"ה אם תעשה תשובה אמחול לך. התחיל לעשות תשובה אמר.

הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר. שגזרת מיתה על בני אדם. ולא דיי זה. אלא הייתי נע ונד בארץ והיה כל מוצאי יהרגוני. לפי שאני נע ונד. ואז מחל לו הקב"ה שלא יהרג. שנאמר.

ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין שבעתים יקם. כלומר שבעה ייהרג מבית הורגו. כי שבעתים לשון שבעה. שנא' ואור החמה יהיה שבעתים (ישעי' ל כו). ומהו שבעתים כאור שבעת הימים.

וישם ה' לקין אות. מה אות עשה לו. אלא שגזר עליו לבלתי הכות אותו כל מוצאו.

ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן. עד שהוא יוצא פגע בו אדם הראשון. אמר לו מה נעשה בדינך. אמר לו אילולי שהודיתי כבר הייתי אבוד מן העולם. מיד תמה אדם ואמר טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון (תהלים צב ב). למדה עליו שבת זכות. שנא' מזמור שיר ליום השבת (שם שם א).

וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך. מפני מה נתייחסו בני קין. להודיע כי כל הדור ההוא מקולקלין היו.

ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך. זהו שאמר הכתוב קראו בשמותם עלי אדמות (תהלים מט יב). ומשמות הדור ההוא אתה למד מעשיהם. עירד. מחויאל. מתושאל. עירד עורדן אני מן העולם. מחויאל מוחן אני מן העולם. מתושאל. מתישם אני מן העולם.

ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה. ר' עזריה בשם ר' יהודה בשם ר' סימון אמר כך אנשי דור המבול היו עושין אחד מהם לוקח שתי נשים. אחת לפריה ורביה. ואחת לתשמיש המטה. היא שהיתה לפריה ורביה היתה יושבת כאילו אלמנה בחייה. ואותה שהיתה לתשמיש המטה היה משקה אותה כוס עקרין שלא תלד והיתה יושבת אצלו כזונה מקושטת. הה"ד רועה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב (איוב כד כא).

שם האחת עדה. שהעדה מינה.

ושם השנית צלה. שהיתה יושבת בצלו.

וצלה גם היא ילדה את תובל קין. גם היא שלא היתה בת לידה. היא ילדה על כרחו אע"פ שלא היתה צלה ללמך לתשמיש. רצה הקב"ה להוציא ממנה זרע. ולא הועיל למך במעשיו ויצא ממנו לוטש כל חרש נחושת וכלי המלחמה.

ואחות תובל קין נעמה. א"ר אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח היתה. ולמה נקרא שמה נעמה. שהיו מעשיה נעים.

ויאמר למך לנשיו. ר' יוסי בר חנינא אמר תבען לתשמיש. אמרו לו מחר המבול בא ונהיה פרות ורבות למארה. אמר להן כי איש הרגתי לפצעי. בתמי'. שיבואו פצעים וחבורות.

כי שבעתים יקם קין. כלומר שהרג במזיד את אחיו נתלו עליו. ז' דורות ושבעה יוקם. ואני שלא הרגתי במזיד אינו דין שיתלו עלי שבעים ושבעה.

ד"א כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי. אלו השנים אחד. אלא איש לאברים. וילד לשנים דברי ר' יוחנן. אמרו ניזול כען לגבי אדם. אזלו לגביה אמר להם עשו אתם שלכם. והקב"ה יעשה את שלו. אמרו ליה אסא אסיא את אסי חגרתך. כלום פירשת מן חוה הרי מאה ושלשים שנה. אלא שלא תעמוד ממנה בן. ואתה אומר לנו עשו אתם שלכם והקב"ה יעשה את שלו. מיד וידע אדם.

וידע אדם עוד את אשתו. נזקק להעמיד תולדות. מה ת"ל עוד. שניתוסף לו תאוה על תאותו. לשעבר אם לא היה רואה לא היה מתאוה עכשיו בין רואה ובין לא רואה מתאוה. לפיכך פורשי הים נזכרים את בתיהם ובאין מיד.

כי שת לי אלהים זרע אחר. לא כזרע ראשון.

תחת הבל כי הרגו קין. לא דיו שנהרג הבל אלא שנטרד קין.

אז הוחל. לשון מרד. וכן הוא אומר הוא החל להיות גבור בארץ (בראשית י ח).

לקרא בשם ה'. זה דור אנוש שהחלו לכפור.