ויהי מקץ. כתוב טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד כי מבית הסורים יצא למלוך כי גם במלכותו נולד רש (קהלת ד יג יד). טוב ילד. זה יוסף. ולמה נקרא שמו ילד. לפי שהיה חביב על אביו יותר מכל בניו. וכה"א הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים (ירמיה לא יט). תדע לך שהרי בנימין אחיו היו לו עשרה בנים. שנאמר ובני בנימין בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מופים וחופים וארד (בראשית מו כא). והנה קורא אותו נער. שלחה הנער אתי ונקומה (שם מג ח). וכן יהודה אמר והיה כראותו כי אין הנער ומת (שם מד לא). כך נקרא יוסף ילד. על שם שעשועים וגעגועים.

ס"א טוב ילד. למפרע דלי. שהיה יוסף בן אחד עשר לאביו. ומזל דלי היא אחד עשר במזלות. וכבר בני יעקב נמשלו בכוכבים. שנא' ואחד עשר כוכבים משתחוים לי (שם לז ט). מסכן. שנא' כי גנב גנבתי (שם מ טו). מסכן שנסתכן בבור מלא נחשים ועקרבים. מסכן שנסתכן ע"י אשת פוטיפר. וחכם. שלא הודיע לאביו שהוא במצרים. ולא הודיעו לו שאחיו מכרוהו. וחכם. שלא נכשל בעבירה. וכה"א וחכם לב יקח מצות (משלי י ח). שאין נכשל בעבירה אלא פתי. שנאמר מי פתי יסור הנה וגו' (שם ט ד). ואומר נואף אשה חסר לב (שם ו לב). אבל יוסף הצדיק אמר ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים (בראשית לט ט). וחכם שידע לפשר חלומות. ממלך זקן. זה פרעה. שהרי ראה לאברהם אבינו. וראה את יעקב. והוא שפרעה אמר ליעקב אבינו כמה ימי שני חייך (בראשית מז ח). שהיה דומה לאברהם אבי אביו. ויעקב אמר ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי (שם שם ט). וכסיל. שהרי היה משתבח על אלוהו. שנאמר ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור. ומנין שהיאור היה אלוהו. שנאמר הנה יוצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאור (שמות ז טו). הצדיקים מקיימין השכינה עליהם. שנאמר והנה ה' נצב עליו (בראשית כח יג). ואומר ויעל מעליו אלהים (שם לה יג). אבל הרשעים מתקיימין על אלהיהן. שנאמר ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור.

ויהי מקץ. לקץ סיום צרותיו של צדיק. שנאמר קץ שם לחושך (איוב כח ג).

שנתים ימים. כנגד שתי הזכירות שאמר יוסף לשר המשקים. כי אם זכרתני אתך והזכרתני (בראשית מ יד). לפי שתלה הזכירה בו. נתאחר ב' שנים עוד ימים. שלא תאמר שנתיים קיץ וחורף. כמו שנאמר ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם (ישעיה ז ח). והם תקופות ששים וחמש שנה. לכך נאמר שנתים ימים.

ופרעה חולם. מהו חולם. שהיה חולם כל הלילה היה רואה בחלום ועוד ראהו.

והנה עומד על היאור. אמרו רבותינו ז"ל אין חלום בא אלא מתוך הרהור האדם. תדע דלא חזי אינש פילא דעיילא בקופא דמחטא. כלומר דבר שאי אפשר אין אדם רואה לפי שאינו מהרהר עליו אין רואהו בחלום. אבל פרעה היה מהרהר על היאור. שהרי אומר לי יאורי ואני עשיתני (יחזקאל כט ג). לפיכך ראה והנה עומד על היאור. שהוא עומד על אלוהו.

והנה מן היאור עולות שבע פרות. החלום הזה מתרגמו מענין קריאתו.

פרות. על לשון פרי האדמה.

יפות מראה. מלמד שהנאה משביע. וכה"א טוב מראה עינים מהלך נפש (קהלת ו ט).

ובריאות בשר. שמנות. וכה"א ועגלון איש בריא מאד (שופטים ג יז).

ותרעינה באחו. לשון ריעות. באחו לשון אחוה. אע"פ שאין מקרא יוצא מידי פשוטו שהיו רועות באחו. כמו ישגא אחו בלי מים (איוב ח יא) אעפ"כ מדרש לכל דבר. מה לשון ריעות ואחוה שכל זמן ששובע בעולם בני אדם נעשים ריעים ואחים זה לזה ומוסיפין אחוה זה לזה. שמזמינין זה לזה. ואוכלין ושותין ושמחין. וכה"א תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה (זכריה ג י). ואומר ישאו הרים שלום לעם (תהלים עב ג). בזמן שישאו הרים. שלום לעם.

והנה שבע פרות אחרות. שאינן בנות זיווגן של ראשונות.

ותעמודנה אצל הפרות הראשונות. אין הפסק ביניהן.

ויישן ויחלם שנית. שנית בדומה לו.

והנה שבע שבלים. שבולים כלשון שבולת. כמו חמודות חמודים.

בריאות. עבות.

והנה שבע שבלים דקות ושדופות קדים. קדים בכל מקום קשה. רוח קדים עזה (שמות יד כא). רוח קדים חרישית (יונה ד ח). ורוח הקדים נשא את הארבה (שמות י יג). ברוח קדים תשבר אניות תרשיש (תהלים מח ח). אמרו רבותינו אין בכל הרוחות קשה מן הקדים שהוא חום וכבד.

ותבלענה השבלים הדקות. שמא תאמר בליעה ממש. לא כי אלא שראה שהיו השבלים עולות ומכסות את שבע השבלים הטובות. והכיסוי נקרא לשון בליעה. וכן הוא אומר ולא יבואו לראות כבלע את הקדש (במדבר ד כ). ח) ויהי בבקר ותפעם רוחו. ולהלן הוא אומר ותתפעם רוחו (דניאל ב א) ר' יהודה אומר כאן חלום יודע ופתרונו שאל. אבל נבוכדנאצר שאל חלומו ופתרונו. רבנן אמרי לפי שכאן ניתן גדולה לאחד נאמר ותפעם. להלן לארבעה נאמר ותתפעם. א"ר יוחנן כל חלום שהוא סמוך לבקר מיד הוא בא. שכן חלום פרעה היה סמוך לבקר נאמר ותפעם. אבל נבוכדנאצר ראהו בחצי הלילה. לכך נאמר ותתפעם רוחו ושהה לבוא.

וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים. ר' יהושע דסכנין בש"ר לוי פותרים היו אותו אלא שלא היו קולן נכנס באזניו. שבע פרות שבע בנות אתה מוליד. ושבע פרות הרעות הם ז' בנות שהוא קובר. שבע השבלים שבע איפרכות הוא כובש. שבע הרעות ז' איפרכות מורדות בו. הה"ד בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל (משלי יד ו). בקש לץ חכמה ואין. אלו חכמי פרעה. ודעת לנבון נקל. זה יוסף.

וידבר שר המשקים את פרעה לאמר. שעל ידי שליח דבר אליו.

פרעה קצף על עבדיו. מלמד ששם פרעה הוא גדולתו. כמו שתאמר פרעה קצף על עבדיו. לכך הנביא קורא אותו פרעה הפרע (ירמיה מד ל). כי תחת יופי (ישעיה ג כד).

אותי ואת שר האופים. אותי עיקר והוא טפל.

ונחלמה חלום בלילה אחד. לילה אחד נגזר עליהם דינם.

ושם אתנו נער עברי. א"ר שמואל בר נחמני ארורים הם הרשעים שאינן עושים טובה שלימה. נער שוטה. (כד) עברי שוגה. עבד שכך היה מוכתב לפני פרעה שאין עבד מולך.

ונספר לו. יג) ויהי כאשר פתר לנו כן היה. מיכן ארז"ל כל חלומות הולכין אחר הפה. ובלבד שיהא דומה הפתרון מעין החלום. במס' ברכות בפרק אחרון. אמרו על בר הדיא מפשר חלמין אזלי לגביה אביי ורבא. אביי יהב ליה זוזא מפשר ליה ומפשר ליה בטיבותיה. ורבא דלא יהיב ליה זוזא מפשר ליה בבישותיה. והכי מטי להון עד דקבר לי' רבא ברתיה דרב חסדא ובנהא. ובברייתא דבראשית רבה דלמה פירוש מעשה. דההיא איתתא דאזלית לגבי דר' אליעזר אמרה ליה חמית בחלמי תנייתה דבייתה פקעה. ופשר לה לטוב. אמר לה בר דכר מעוברת. וכן הוה וילדה בר דכר.

אותי השיב על כני ואותו תלה. מי גרם. פתרונו גרם.

וישלח פרעה וגו' ויגלח ויחלף שמלותיו. כדי לחלוק כבוד למלכות שלא יבא לפניו מזוהם.

ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי. שהיו פותרין אותי ולא נכנס מדבריהם באזני.

ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה. תלה הגדולה בגדול. מכאן שצריך אדם להתפלל בשלומה של מלכות.

וידבר פרעה. כל תחילת המעשה הדיבור משמעו. שנאמר וידבר פרעה. אבל אמירה מענהו למעלה.

בחלומי הנני עומד על שפת היאור. רבנן אמרי מ"ב שנה נגזרה גזירה על ארץ מצרים הרעב שבע ושבע של פרות רעות. ושל שבלים הדקות. שראה פרעה. שבע ושבע שאמר פרעה ליוסף. ושבע ושבע שהחזיר יוסף לפרעה. ג' פעמים י"ד הרי מ"ב. א"ר יוסי בר חנינא שנתים עשה הרעב. כיון שירד יעקב למצרים כלה הרעב. ואימתי חזר להיות בימי יחזקאל. הה"ד ונתתי את ארץ מצרים שממה וגו' (יחזקאל כט יב).

ועל השנות החלום. כל החלום שנשנה ונפתר החלום מזומן הוא.

אכל בערים ושמרו. זו הכנסת תבואה בקשיה כדי שתהא נשמרת.

ויאמר פרעה אל עבדיו. ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז ז).

אשר רוח אלהים בו. אמר להם אם מהלכים אנו מסוף העולם ועד סופו. אין אנו מוצאין כזה.

ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. זש"ה פלגי מים לב מלך (משלי כא א).

אתה תהיה על ביתי. להיות גוזר.

ועל פיך ישק. יתפרנסון. כמו ובן משק ביתי (בראשית טו ב).

ד"א ועל פיך ישק. שלא יהא אדם נוטל פרוקופי חוץ ממך.

רק הכסא אגדל ממך. אמרו שריו וגבוריו עבד שקנאו רבו בעשרים כסף נמליכהו עלינו. אמר להם טכסיסי מלכות אני רואה בו. אמרו לו אם כן יודע שבעים לשון. שכן הוא דרך מלכותם שיהא יודע מלך מצרים שבעים לשון. אמר להם למחר אנסה אותו. באותו לילה בא גבריאל והיה מלמדו ע' לשון. ולא יכול לקבל אותם. עד שהוסיף לו אות אחת בשמו של הקב"ה. היינו דכתיב עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעבורנה (תהלים פא ו ז). למחר נסהו והיה יודען. התחיל יוסף לדבר עם פרעה בלשון הקודש. ולא היה משיב לו פרעה. אמר לו מה זה הלשון. אמר לו לשון הקדש. אמר לו השבע לי שלא תגלה הסוד. שלא יאמרו יוסף גדול מפרעה.

רק הכסא אגדל ממך. מאחר שאמר לו אתה תהיה על ביתי. יכול כמוני. ת"ל רק הכסא אגדל ממך. גדולתי למעלה מגדולתך. כיוצא בו דבר אל עדת בני ישראל קדשים תהיו כי קדוש אני ה' (ויקרא יט ב). קדושתי למעלה מקדושתכם. ארז"ל ומה פרעה שאמר ליוסף אני פרעה גידלו כל כך. הקב"ה שאמר לישראל אני ה' אלהיכם. [שם]. אני עשיתי ואני אשא אני אסבול ואמלט (ישעיה מו ד). על אחת כמה וכמה.

א"ר יודן בש"ר בנימין ב"ר לוי יוסף משלו נתנו לו. הפה שלא נשק בעבירה. ועל פיך ישק כל עמי. צואר שלא דבק בעבירה. וישם רביד הזהב על צוארו. ידים שלא מיששו בעבירה. ויתן אותה על יד יוסף. הגוף שלא דבק בעבירה. וילבש אותו בגדי שש.

ויקראו לפניו אברך. אב בחכמה ורך בשנים. שהיה בן שלשים שנה.

** ד"א אברך.** אב המלך שהרי המלך נקרא רך.

לא ירים איש את ידו. לגזור.

ואת רגלו. לרכוב בכל ארץ מצרים.

ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. א"ר יוחנן צפונות מופיע ונוחות לו לומר. ר' יהודה ב"ר סימון אמר צפונות מופיע בדעת ומניח רוחן של בריות. רבנן אמרי "צופה "פודה "נביא "תומך. "פותר "ערום "נביא "חוזה.

ויצא יוסף. יצא טבעו.

ותעש הארץ לקמצים. לאוצרים.

ד"א לקמצים. לקבצים מ' מתחלף בב'.

ויקבוץ את כל אוכל. ר' יהודה אומר נתן מה שבתחום טבריא בטבריא מה שבתחום צפורי בצפורי. לפי שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה.

ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספור כי אין מספר. אמרו ג' אוצרות היו לו ליוסף במצרים מלאות כסף. כנגד ג' מספרים של פסוק הזה. הרבה מאד מלספור כי אין מספר. אחת נתגלה לקרח. ואחת לאנטונינוס. ואחת לכורש. ויש אומרים שמורה למשיח.

וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב. מיכן אמרו חכמים אסור לשמש בימות הרעב.

ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה וגו' ואת כל בית אבי. הצרות שבאו עליו מבית אביו.

ותכלינה יצא מכוללות הנאות. כך היו שבע שנים של שובע. נד) ותחלינה. נכנסו חולניות עד שהיו יושבין על השלחן בקשו פת קיבר ולא מצאו. אמר זה שאמר יוסף ותרעב.

ותרעב כל ארץ מצרים. לפי שהרעב מגרה את המאכל. שאם היה נוהג לאכול ליטרא לחם. אוכל ג' ליטראות. שנאמר ותרעב כל ארץ מצרים.

והרעב היה וגו' את כל אשר בהם. מאושרים שבהם.

ויחזק הרעב. הולך היה ומתחזק.