פס'. ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם (שבתון זכרון) [יום] תרועה מקרא קדש ולהלן הוא אומר (ויקרא כ״ג:ז׳) [שבתון] זכרון תרועה יהיה לכם כאן שחל בשבת כאן שחל בחול. בשבת זכרון תרועה בחול יום תרועה:

פס'. ועשיתם עולה. מה נשתנה יום הזכרון שכתוב ועשיתם עולה שכל המועדות כתוב והקרבתם עולה וכאן כתיב ועשיתם עולה מפני שהאיל קרניו לשופר היו נעשות. וכן אמר רבי יהושע במסכת קינים כשהוא חי קולו אחד. נשחט קולו שבעה. כיצד שני קרניו שתי שופרות. שתי שוקיו שתי חלילים עורו לתוף מעיו לכנורות. לכך נאמר כאן ועשיתם עולה לפי שיש בו עשייה אחרת חוץ מהקרבתו. ד״א ועשיתם עולה. מלמד שכל המשמר את המועדות כראוי כאילו שותף עם הקב''ה במעשה בראשית שנאמר (בראשית ב) ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים לכך נאמר בראש השנה ועשיתם שבתשרי נברא העולם:

פס'. ובעשור לחדש השביעי הזה. מה ת״ל הזה שיהוא כל התקיעות של חדש הזה שוות. מקרא קדש יהיה לכם. קדשהו בכסות נקייה:

פס'. ועניתם את נפשותיכם. וכל מלאכה לא תעשו בעצם. משונה יום הכפורים הזה שנא' בו כל מלאכה שהיא מותרת. כגון הדלקת האש ובישול וצורכי האכילה:

פס'. שעיר עזים אחד. חוץ משני השעירים האמורים בתורת כהנים. ולמה נאמר בעצרת ויום הכפורים שעיר. מקיש עצרת ליום הכפורים. מה יום הכפורים יום מתן תורה אף עצרת יום מתן תורה. מפני שלוחות הראשונים ניתנו ביום הכפורים ועשרת הדברות נאמרו בעצרת. וכדי להוציא מלבן של צדוקים שאומרים מתן תורה לא היתה בעצרת לכך הוקשו זה בזה בשעיר שעיר. ולמה עולה שבעצרת מלא ללמדך שבששה בסיון ניתנה תורה ועצרת חלה להיות בששה בסיון ולא כמו שאומרים התועים עצרת לאחר השבת. כל זמן שיבוא. קימא לן דלא:

פס'. ובחמשה עשר יום לחדש השביעי. קבעו המקום חובה:

פס'. והקרבתם עולה וגומר ומנחתם סלת וגו'. ועשרון וגו' לניסוך המים בחג היה ר' עקיבא אומר אמרה תורה הבא עומר בפסח כדי שאברך לבם תבואה שבשדות. הבא בכורים בעצרת כדי שיתברכו לך פירות האילן. אף לניסוך המים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי ברכה. ר' יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני ונסכיהם ונאמר בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם נתוספו עליהם מים. נמצנו למדין לניסוך המים מן התורה. ותיקון ניסוך המים במסכת סוכה בפרק החליל:

פס'. ביום השמיני. מלמד ששמיני חג בפני עצמו שנאמר ביום ולא כתיב וביום שכולם כתובים וא״ו חוץ משמיני ללמדך אין אות חסרה או יתירה בתורה והוא דבר רק. שנא' (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מכם. עצרת תהיה לכם. אין עצירה אלא כניסה שנאמר (ירמיהו ל״ג:א׳) ואני עצור בחצר המטרה:

פס'. והקרבתם אשה ריח ניחוח לה' פר אחד איל אחד וגו'. מלמד שאם לא מצא פר מביא איל ואין מעכבין זה את זה. פר אחד איל אחד. שבעים פרים היו נקרבים בחג כנגד שבעים אומות העולם. ופר אחד איל אחד בעצרת כנגד ישראל גוי אחד בארץ. וכשם שהיו פרי החג מתמעטים והולכים כך הכנענים כלים וישראל אין כלים. וכן הוא אומר (שם מו) כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה וגו' ונקה לא אנקך. כלומר לא אעשה בך נקיון כפים ולא תחסרו מן העולם. וכן הוא אומר (דברי' נא) הן עם לבדד ישכון ואומר (שם לב) ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר:

פס'. אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם אלו נדרים ונדבות שמביאים ברגל. ולשלמיכם להביא שנדר קודם הרגל: