Midrash Mishlei Chapter 22
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(משלי כב א): "נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב" - בוא וראה כמה הוא שקול שם טוב בעולם, שאפילו יש לו לאדם אלף דינרי זהב ולא קנה שם טוב, לא קנה כלום, וכן הוא אומר (משלי א ט): "כי לוית חן הם לראשך". "חן טוב" - אין טוב אלא תורה, שנאמר (משלי ד ב): "כי לקח טוב נתתי לכם", וכתיב (משלי ח יט): "טוב פריי מחרוץ ומפז".
(משלי כב ד): "עקב ענוה יראת ה', עושר וכבוד וחיים" - אמר רבי חנין: אם זכה לקנות ענוה ויראת ה', זוכה לקנות עושר וכבוד וחיים. ואם לאו - (משלי כב ה): "צנים פחים בדרך עקש", וכל מי שהוא ערום - "שומר נפשו ירחק מהם".
(משלי כב ו): "חנוך לנער על פי דרכו" - רבי אליעזר ורבי יהושע: רבי אליעזר אומר: אם חנכת בנך עד שהוא נער בדברי תורה, הוא מתגדל בהם והולך, שנאמר "גם כי יזקין לא יסור ממנה". ורבי יהושע אומר: כהדא תורתא, דלא יליפא רדיא ומתקשיא עלה בסופא, וכהדא עוברתא דכרמא, דאית לה אתר כי אתא עד דהיא רטיבא, וכדקשיא ליה אי את יכיל לה. (משלי כב טו): "איוולת קשורה בלב נער, שבט מוסר ירחיקנה ממנו" - אמר רבי זבידא: שבטא של תורה מסירה ממנו, אם זכה אדם לשבט מוסר הרי מוטב, ואם לאו - הרי מלקות בית דין. הוא דאמר מתלא: "לחכימא ברמיזא, לשטיא בכורמיזא". אם זכה אדם - הרי שבטא של תורה, ואם לאו - הרי שבט מלכות. תמן תנינן: (משנה אבות ג ה): "רבי נחוניא בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות".
(משלי כב יז): "הט אזנך ושמע דברי חכמים" - אם נכנסת לבית המדרש וראית חכמים שיושבין ומתעסקין בשיחתה של תורה, הט אזנך ושמע לדבריהם על מנת שתשמרם, שנאמר: (משלי כב יח): "כי נעים כי תשמרם בבטנך". (משלי כב יט): "להיות בה' מבטחך הודעתיך היום אף אתה" - אמר שלמה: הודעתי חכמתי בעולם הזה כדי שתהא שמורה לדורות.
(משלי כב כ): "הלא כתבתי לך שלישים בְּמֹעֵצוֹת ודעת" - בר חוניא אמר: בם עצות ודעת. "שלישים" - המד"א (שמות כא כט): "מתמול שלשום". ד"א "שלישים" - גיבורים, כמד"א (שמות יד ז): "ושלישים על כולו". ד"א "שלישים" - אמר רבי ישמעאל: כל מעשה תורה משולש: תורה נביאים וכתובים - אותיותיה משולשים - אל"ף מ"ם תי"ו = אמ"ת, ושבט משולש - ראובן שמעון לוי - ואותיותיו משולשים ל' ו' י'. ואחים שלושה - משה אהרן ומרים. ונצפן לשלושה, שנאמר (שמות ב ב): "ותצפנהו שלושה ירחים". ישראל משולשים - כהנים לויים וישראלים. וירח שלישי, שנאמר (שמות יט א): "בחודש השלישי לצאת בני ישראל". קדושה משולשת. אמר רבי לוי: הא למדת, שכל מעשה היום משולש היה, לכך נאמר "הלא כתבתי לך שלישים". "במועצות ודעת" - מלמד, שבה לימד הקב"ה עצה ודעת למשה, וכתב לו באמת, והודיעם לו באמת, ונתנם לו באמת, כדי שיילך הוא ויודיעם וישמיעם לישראל באמת, שנאמר: (משלי כב כא): "להודיעך קושט אמרי אמת, להשיב אמרים אמת לשולחיך"
(משלי כב כב): "אל תגזל דל כי דל הוא" - וכי מה היה שלמה צריך להזכיר שני פעמים דל? אלא, משנדלדל מנכסיו, שמתוך שאין לו נכסים חכמתו אינה מתקיימת, שנאמר (קהלת ט טז): "וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים". דל מחייו, שאין לו פרוטה לחיות בה, מתוך כך נגזלים חייו מן העולם ד"א "אל תגזל דל" - אמר רבי עקיבא: דיו דלותו של עני, דֵין הוא דאמר מתלא: "מסתייא לעייקא, שבקיה לעייקותיה". "ואל תדכא עני בשער" - אמר רבי סימון: בשעת דינו, אל תחוס עליו. ד"א אמר רבי עקיבא: אין מרחמין בדין. ד"א "אל תגזול דל" - אמר רבי חייא: שבעה שמות נקראו לעני, ואלו הן: עני, אביון, מסכן, דל, דך, רש, מך: עני - כמשמעו, אביון - שהוא מתאוה לכל, רואה דבר ואינו אוכל ואינו שותה, מסכן - שהוא מסוכן בחייו, דל - שהוא דל מנכסיו, דך - שהוא מדוכדך ממקום למקום, רש - שהוא מתרושש, מך - שהוא מך עד האסקופה התחתונה. ולא דיו כל העניות הזו, אלא אף את גוזלו?! לפיכך פירש שלמה בחכמתו ואמר: "אל תגזול דל, כי דל הוא!". (משלי כב כג): "כי ה' יריב ריבם" - אמר רב המנונא: כי ה' יריב ריבם - בעולם הזה, וקבע את קובעיהם נפש - בעולם הבא.
(משלי כב כח): "אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך" - אמר רבי שמעון בר יוחאי: מנהג שעשו אבותיך, אל תשנה אותו, כגון: אברהם שתיקן תפילת השחרית, דכתיב (בראשית יט כו): "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'", ויצחק תיקן תפילת המנחה, שנאמר (בראשית כד סג): "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", ויעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר (בראשית כח יא): "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". שלא תאמר 'אף אני מוסיף אחרת', שנאמר "אשר עשו אבותיך", מה עשו אבותיך. אמר רבי יוחנן: לא עשו אבותיך להם לבדם, אלא עשויה לכל הדורות.
(משלי כב כט): "חזית איש מהיר במלאכתו" - בוא וראה חכמתו של שלמה, שהיה מהיר במלאכתו של הקב"ה, שבית המקדש בנה לשבע שנים [שנאמר (מלכים א ו לח): "ויבנהו שבע שנים"], וביתו בנה לשלוש עשרה [שנאמר (מלכים א ז א): "ואת ביתו בנה שלמה שלוש עשרה שנה"]. ד"א "חזית איש מהיר במלאכתו" - בשעה שביקשו סנהדרין למנותו עם שלושה מלכים וארבעה הדיוטות, עמדה שכינה לפני הקב"ה, ואמרה לפניו: 'ריבון העולמים! "חזית איש מהיר", הם רוצים למנותו עם חשוכים!', באותה שעה יצאה בת קול ואמרה להם "לפני מלכים יתייצב, בל יתייצב לפני חשוכים".