Midrash Tanchuma Buber, Ki Tisa
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בטנך ערמת חטים (שה"ש ז ג). אמר ר' יוחנן ערמת חטים זו תורת כהנים, שכולה חטאות ואשמות, חטאת הוא, אשם הוא, והוא נתון באמצע תורה, וכולו חטאות ואשמות, הוי בטנך ערמת חטים וגו', אמר ריש לקיש למה נמשלה בחטים, אלא מה החטים הללו כולם עולים במדה, כך היו ישראל כולם עולים במנין, הזקנים והחסידים והחכמים וכל ישראל עולין במנין.
(Cant. 7:3 [2], cont.:) YOUR BELLY IS A HEAP OF WHEAT. R. Johanan said: A HEAP OF WHEAT (hittim, sing.: hittah): This is the book of Leviticus, all of which concerns sin offerings (hatta'ot, sing.: hatta'ah) and guilt offerings (asamot).⁷ 10:3. It is the law of the sin offering (hitta; cf. Lev. 6:18 [25]). It is the law of the guilt offering (asham; cf. Lev. 7:1). Moreover, like the belly in the middle of the body, it (i.e., Leviticus) is set in the middle of Torah, and all of it concerns sin offerings (i.e., the wheat of Cant. 7:3 [2]) and guilt offerings. Ergo (in Cant. 7:3 [2]): YOUR BELLY (i.e., Leviticus) IS A HEAP OF WHEAT (i.e.., sin offerings). Resh Laqish said: Why is it likened to wheat? It is simply that just as all of these wheat grains are reckoned by measure, so all of Israel was reckoned by number (minyan). The elders, the saints, the sages, and all Israel are reckoned by number (minyan).
footnotes: ⁷ Similarly Cant. R. 7:3:2; PR
בטנך ערמת חטים, אמר רב אידי והלא ערימה של איסטרובילין יפה משל חטים, והוא אומר בטנך ערמת חטים וגו', אלא אין העולם יכול לעמוד על איסטרובילין, אבל יכול הוא לעמוד על החטים, לכך כתיב בטנך ערמת חטים וגו'.
(Cant. 7:3 [2]): YOUR BELLY IS A HEAP OF WHEAT. Rav Idi said: But is not a heap of pine cones⁸. more beautiful than one of wheat?⁹ 10:3. Yet it says (in Cant. 7:3 [2]): YOUR BELLY IS A HEAP OF WHEAT. It is simply that the world cannot subsist on pine cones but can subsist on wheat. It is therefore written (in Cant. 7:3 [2]): YOUR BELLY IS A HEAP OF WHEAT….
footnotes: ⁸ Gk.: strobiloi ⁹ Cant. R. 7:3:3; PR
אמר ר'יצחק אין אדם מונה על בן ביתו לא משפלות של זבל, ולא של מוץ, ושל קש, ומהו מונה על בן ביתו, משפלות של חטים, לא משפלות של זבל, מהו עושה, ממחה אותו במים, וכן דור המבול מה כתיב בו, יאמר ה' אמחה (בראשית ו ז). ולא משפלות של מוץ, ומהו עושה, מזרה אותו לרוח, וכן דור הפלגה ויפץ ה' אותם (שם יא ח). וכן חבילות של קש, ומהו עושה, נותן אותן בקמין, וכן עשה למצרים, יאכלמו כקש (שמות טו ז), [ומה מונה בן ביתו, חבילות של חטים, כך ישראל נמשלין בחטים, ליכך הוא סופרן, כי תשא].
R. Isaac said: No one reckons baskets of refuse, of chaff, or of straw to his steward.¹⁰ 10:4. What does he reckon to his steward? Baskets of wheat, not baskets of refuse. What does he do with the refuse? He cleans (rt.: MHH) it out with water, even as he did to the generation of the flood (according to Gen. 6:7): AND THE LORD SAID: I WILL BLOT (rt.: MHH) OUT THE HUMANITY WHICH I CREATED . And not baskets of chaff. Now what does he do? He scatters it to the wind, even as he did to the generation of the dispersion (according to Gen. 11:8): SO THE LORD DISPERSED THEM. Likewise the bundles of straw. Now what does he do? He puts them in the furnace, even as he did to the Egyptians (according to Exod. 15:7): IT CONSUMES THEM LIKE STRAW. [So what did his steward reckon? The bundles of wheat. Thus Israel is likened to wheat. He therefore counts them (in Exod. 30:12): WHEN YOU TAKE A CENSUS OF THE CHILDREN OF ISRAEL….]
footnotes: ¹⁰ Cf. Cant. R. 7:3:3; PR