(לבר' ו', י"ד). עשה לך תיבת עצי גופר. אמ' רב הונא בשם ר' יוסי מאה ועשרים שנה עכב הב"ה לדור המבול שמא יעשו תשובה, ולא עשו. וכיון שאמ' לנח עשה לך תיבת עצי גופר, עמד נח ונטע ארזים. והיו או' לו: נח, ארזים הללו למה, א"ל: כך אמר לי הב"ה שהוא מביא מבול לעולם, ואמ' לי לעשות תיבה כדי שאמלט אני ובני. והיו שוחקים עליו. כשגדלו הארזים וקצצן, א"ל: ארזים הללו שקצצת למה, והיה משיב להם כענין הזה. התחיל לעשות התיבה, והיו או' לו: תיבה זו למה, והיה משיב להם כענין הזה. וכל כך למה, אמר הב"ה: שמא יעשו תשובה, כשיראו נטיעת הארזים ועשיית התיבה אולי ישבר לבם. ולא שבו והיו משחקים ומלעיגים עליו. כיון שלא עשו תשובה, אמ' הב"ה לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה (שם, ז', א'). מיד וימח את כל היקום (שם, כ"ג). ילמדנו.