Migdal Oz on Mishneh Torah, Agents and Partners Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין העכו"ם נעשה שליח כו' עד המשלח בן ברית. במסכת קידושין פרק האיש מקדש וב"מ פרק איזהו נשך (דף מ"א):
עושה אדם שליח כו' עד ואחד הקטנה. פ"ב דקידושין (דף מ"א) וב"ב פרק המוכר את הספינה:
לפיכך השולח בנו קטן כו' עד הרי זה פטור. פרק המוכר את הספינה שם משנה (דף פ"ז):
האומר לחבירו מנה שיש לי בידך עד באחריותו. במציעא פרק השואל:
וכן שנים שהתנו ביניהם שכל מי שירצה וכו' עד קיים: כתב הראב"ד ז"ל ובשבועת היסת עכ"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק השואל ובגמרא אין השבועה מפורשת להדיא אבל סברא היא שעל כל טענה שהוא יטעון כנגדו בחוסר אמנה ויש בה ממון משביעין אותו היסת ונפטר וזה בכמה מקומות בתלמוד וגם ר"מ ז"ל כתב כן בכמה מקומות במשנה תורה זה אבל לאו כי רוכלא אזיל ותני:
השליח שקנה או שמכר כו' עד ששלחו. עיקר ההלכה במציעא פרק השואל (דף צ"ו וצ"ח) והחילוקים מוסכמים מדעת הגאון ז"ל:
ראובן שקנה שדה משמעון עד שטר אחר בשמו. פרק הגוזל עצים:
הסרסור שליח הוא כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המוכר את הספינה הסכימו כן הגאונים נ"ע:
ראובן אומר במאה אמרתי לך למכור כו' ואם כבר נתן לו הנ' עד וזכה הלוקח: כתב הראב"ד ז"ל אין כאן שבועת התורה כו' עד שבועת היסת ויפטר עכ"ל: ואני אומר מעולם לא יצא דבר זה מפי הראב"ד ז"ל חדא כי כבר הסכים עם הראשונים נ"ע פרק הספינה שהסרסור שליח כמו שכתבנו ובדין הזה לא זכר כלל שם בגד ולא נחלק רק על צד המכר זה אומר בכה וזה אומר בכה אבל בגד מאן דכר שמיה ועוד היאך אמר שאינו טוען לא במנה כו' הלא תחלת הדין כתב ראובן אומר במנה אמרתי לך למכור ועיניך רואות אלא ודאי אחד מן התלמידים כתבו ותלאהו באילן גדול רק הדין הוא עם ר"מ וסייעתו וגם ר"מ ז"ל מקוצי כתב כן מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל:
ואם ידע הלוקח שחפץ זה של ראובן וכו' עד אחר שקניתי: כתב הראב"ד ז"ל וגם זה אינו כלום וכו': ואני אומר גם זו סברא ואינה מפורשת רק הסכמה מפי הגאונים ז"ל ועיקר שמעתין דסרסור פרק המוכר את הספינה וכן כתב הר"ם ז"ל מקוצי על דעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל:
כל סרסור שהודיע וכו' עד ואמר לו מכור בכך וכך: כתב הראב"ד ז"ל בשהפקידו לו לא אמר לו כלום וכו': ואני אומר גם זה לפי שיטתו שכתב ואיני מחוייב להשיב עליו מאחר שהוא דרך סברא הראשונה ומ"ש ר"מ ז"ל הוא מהסכמת הגאונים הראשונים ז"ל והר"ם מקוצי כן הסכים מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל:
וכל סרסור כו' עד שהוא נושא שכר. פרק המוכר את הספינה ובנדרים פרק ד' נדרים:
הלוקח כלים מבית האומן כו' עד סוף הפרק. עיקר הכל פרק השוכר את האומנין (דף פ"א) ובפרק ד' נדרים (דף ל"א) והביאור רפ"ו דהלכות שכירות: