מצות עשה כו' עד למול את בנו. פרק קמא דקידושין (דף כ"ט):

ועל הרב למול כו' עד ולא מל אותן ביטל מצות עשה כו' עד שימות והוא ערל במזיד. פרק קמא דקידושין ופרק הערל (דף ע"א): כתב הראב"ד ז"ל אין בזה תבלין וכו' באיסור כרת עכ"ל: ואני אומר איני טועם התבלין שהוא רוצה ובפלפולים אני מרוצה שדקדק מפ"ק דקידושין ופרק הערל החיוב למעשה מפשיטות התלמוד והכרת מפורש לו במקרא וזיל קרי בי רב הוא והחיוב באמת יש בו כרת וגם ר"מ ז"ל כתב כן בלשונו הצח זה אם תקראנו אלא בא להשמיענו שלא קבע לו זמן לכרת עד שימות ואם קודם לכן מל נפטר מידי כריתות ויצא ידי חובתו והרי זה דומה ללא תעשה שיש בו קום עשה ולא למגלה עריות ואוכל ביום הכפורים ועושה מלאכה בשבת במזיד וכיוצא בהם וכ"כ הר"ם מקוצי ז"ל מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל ומ"ש ר"מ ז"ל שאין מלין בנו של אדם שלא מדעתו כו' דקדק יפה מדקתני בקידושין ספ"ק עבר האב ולא מל ב"ד מצווין למולו משמע דוקא כשעבר אבל קודם לא. ועוד מדאשכחן פ"ק דר"ה איצטריך קרא למיכתב ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך מכלל דהיכא דלא איכתיב אין מעשים וכן בתלמוד אינו מפורש כמו מפרנסים או מטמאין או קוברין אותו בעל כרחו כד"ן:

אחד עבד שנולד ברשות ישראל כו' עד הרי זה נימול לשמונה. פרק ר"א דמביא: כתב הראב"ד ז"ל לדעת ר' חמא וכו' ואח"כ ילדה עכ"ל: ואני אומר אמת הוא אבל מ"מ יפה הסכים ר"מ ז"ל לפסוק כת"ק דברייתא מכמה טעמי. חדא דקאי כרבה אמר רב אסי וסתם תלמודא דמסיק הא בהא תליא כי אוקמה כתנאי בפרק ר"א דמילה וי"ג ר' אחאי ועוד דסוגיין כולה כותיה שקלא וטריא ועוד דר' ירמיה ורב משרשיא מתרצי אליבא דידיה כד"ן:

לקח עבד גדול מן העכו"ם ולא רצה למול כו' עד אבל אם לא קיבל עליו שבע מצות יהרג מיד. סוף פרק החולץ (דף מ"ח): כתב הראב"ד ז"ל ימכר מיד ואין לנו עתה להרוג איש עכ"ל: ואני אומר כי ר"מ ז"ל סידר כסדר התלמוד ערוך וקיצר הארוך ולכך קראהו משנה תורה כמו שכתבתי כמה פעמים וזה מסודר פרק ד' מיתות בהלכות בן נח ומצותיו והריגותיו וגם סדרן ר"מ ז"ל פ"ז מהלכות מלכים ומלחמותיהן ומצות עשה להחרים שבעה עממין ושם לא השיגו הראב"ד ז"ל ואם מפני שאין ידינו תקיפה וגם שארבע מיתות בטלו בעונותינו ואפילו מישראל מ"מ דין ארבע מיתות לא בטלו ואם מפני שאינו נוהג כבר כתבו ר"מ ז"ל בסמוך לזה הדף מיד ולא טבל הקולמוס באמצע וקרא לפניך העתקתי ותדע התנצלותו ולכן איני מוצא מקום להשגה זאת ושמא כיון לבאר ולא להשיג כן דעתי נוטה:

ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. בערכין פרק המקדיש (דף כ"ט):

גר שנכנס לקהל ישראל חייב מילה תחלה. פרק רבי אליעזר דמילה שם:

ואם מל כשהיה עכו"ם צריך להטיף ממנו דם ברית ביום שנתגייר. זה מפורש בהלכות ר"י אלפס ובהלכות גדולות:

וכן קטן שנולד כשהוא מהול כו' עד בשמיני. שתיהן ביבמות פרק הערל (דף ע"א):

אין מלין לעולם אלא ביום כו' עד מקדימין למצות. במגילה פרק הקורא למפרע (דף כ"ב) ובמסכת שבת פרק רבי אליעזר דמילה וביבמות פרק הערל:

מילה בזמנה דוחה שבת וכו' עד את הצרעת. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל"ב):

כיצד שאם היתה וכו' עד את לא תעשה. פרק רבי אליעזר דמילה ובתורת כהנים:

כשם שמילת הבנים וכו' עד אינו דוחה את השבת. פרק רבי אליעזר דמביא: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי וכו' עד איכא לספוקי כי האי עכ"ל: ואני אומר כבר כתבתי שאינו מסופק בזה ואדרבא פוסק להדיא כת"ק אמנם ת"ק לא פירש דבריו כרבי חמא ומיהו כי דייקת שפיר בנימול לשמונה פרק רבי אליעזר דמילה כוותיה סבירא ליה כפשטא דתלמודא דגרסינן באתמהא אלא לת"ק בשלמא כולהו משכחת לה אלא יליד בית נימול לאחד היכי משכחת לה אלמא כי היכי דמשכחת לה נימול לשמונה לרבי חמא הכי נמי משכחת לה לת"ק ויש להפריש הפרש בתלמוד בין ילדה ואח"כ הטבילה להטבילה ואחר כך ילדה לכולי עלמא ועוד דבברייתא דאוקימנא כתנאי גרס לה הכי להדיא אליבא דר"מ ובגירסת ספרדים ובשאלתות דר' אחאי משבחא וכן מצאתיה ריש פ"ב דמסכת נדרים שנויה סתם בלא פלוגתא כלל ומהשתא הדרינן לכללא דילן מילה בזמנה דוחה את השבת ושלא בזמנה אינה דוחה את השבת ולא משום חומרא לחוד אלא משום דינא וכן כתב ר"י אלפס ז"ל וכן הסכים הר"מ מקוצי ז"ל ובהסכמת רבותינו בעלי התוספות ז"ל וכד"ן:

קטן שנולד כשהוא מהול כו' עד שאין דוחין את השבת מספק. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל"ה):

מי שנולד בחדש השמיני וכו' עד קודם שיגמר. פרק הערל (דף פ'):

ולפיכך הוא חשוב כאבן עד לטלטלו. פרק הערל ופרק רבי אליעזר דמילה:

ואע"פ כן אם שהה שלשים יום וכו' עד אם הוא בן שמונה. פרק רבי אליעזר דמילה:

הוציא העובר ראשו וכו' עד אין מלין אותו בשבת. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ"ב):

וכל מי שאינו דוחה את השבת וכו' עד של ראש השנה. פרק רבי אליעזר דמילה:

חולה אין מלין אותו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. ביבמות פרק הערל (דף ע"א) ובשבת פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל"ד):

קטן שנמצא בשמיני שלו ירוק וכו' עד שיגדיל ויתחזק כחו. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל"ד) ופרק אלו טריפות (דף מ"ז) ופרק הבא על יבמתו (דף ס"ד):

אין מלין ולד שיש לו חולי וכו' עד סוף הפרק. פרק רבי אליעזר דמילה: