Migdal Oz on Mishneh Torah, Damages to Property Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שור של ישראל שנגח כו' עד שנאמר שור רעהו. פ"ק דנזיקין (דף ו') ובמס' שבועות פרק שבועות הדיינין (דף מ"ג) :
וכל הקדשים שחייבים עליהם עד להיותן חולין. פ"ק דנזיקין:
שלמים שהזיקו עד כמו שביארנו בהל' מעילה. עיקר ההלכה פ"ק דנזיקין והביאור ריש פ"ב דהלכות מעילה:
וכן תודה שהזיקה וכו' עד אלא חצי הבשר בלבד. פ"ק דנזיקין:
וכן שור הפקר כו' עד העמדה בדין. פ"ק דנזיקין ופ' ד' וה':
שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם וכו' עד כדיניהם: כתב הראב"ד ז"ל הטענה הזאת אינה מספקת וכו': ואני אומר אטו דידיה היא דר' אבהו בשם ר"י היא דאמרה על מתני' פרק שור שנגח ד' וה' ואע"ג דבירושלמי רבי אילא פליג ואמר לאו על הדא איתאמרה אלא כהדא דתני ר' חייא שור של עכו"ם שנגח שור של עכו"ם אחר כו' אנן אדרבי אבהו סמכינן דה"ל תלמוד מובהק ותיק אצל ר"י ועוד דתניא לה לקמן פרק הגוזל בתרא (דף קי"ג) גבי מתני' דאין פורטין מתיבת המוכסין כו' ישראל ועכו"ם שבא (לפניך) לדין אם אתה יכול לזכותו בדיני ישראל זכהו ואמור לו כך דיננו בדיני אומות עכו"ם זכהו ואמור לו כך דינכם. ומה שהקשה הראב"ד ז"ל שתופסין גוף המזיק לא היה בזמנם ואנו אין לנו ללכת אחר הבלי עכו"ם ועמי הארץ אשר אין להם לא כתב ולא לשון אלא אחר דברי התלמוד בבלי וירושלמי ואם הראב"ד ז"ל רוצה להוסיף טעם מספיק יעמוד בשיטת רש"י ז"ל שפירוש מדכתיב ראה ויתר דאיתיה נמי בירושלמי ובבלי ודרך בדיחותא אני קורא על זה ובחוקותיהם לא תלכו ועוד שגם בזמן הזה אינו בכל המקומות בא וראה בספרד שאין נוהגין אלא על הניזק להרחיק את עצמו ורשות כל אחד בידו דאלים גבר ור"מ ז"ל שם נתגדל ונתנגד:
ושור של עכו"ם עד ממון הבריות. פ' שור שנגח ד' וה' (דף ל"ז):
שור תם שהזיק עד משועבדים לנזק זה. פ' המניח (דף ל"ג):
כשב"ד נזקקין כו' עד גובין לו מהן אחר מותו. פ"ק דנזיקין (דף י"ט) ופ' הנזקין בגיטין (דף מ' ומ"א):
כבר תקנו הגאונים וכו' עד כמו שיתבאר. זה מפורסם ור"י אלפס ז"ל כתב כן בהלכות גיטין פרק הנזקין וכמה מקומות ומה שייעד לבאר הוא פט"ו דהלכות מלוה ולוה:
אין הנזקין משתלמין וכו' עד לשלם: כתב הראב"ד ז"ל לא בא למעט אלא עדים פסולים וכו': ואני אומר מודה בקנס פטור ואין אדם משים עצמו רשע ואין אדם מת ע"פ עצמו אין מקומן כאן ורובן מפורשין פ"ק דסנהדרין וגם ר"מ ז"ל פירשן כולן במקומן וכן תשלומי הנזקין בעדים ברורות מצאתי גם בשאר דברים בירושלמי דפ"ק דסנהדרין (דף י"ט:) גמרא מתני' דכמיתת הבעלים כך מיתת השור כו' דגרסינן התם אגנטס הגמון שאל לריב"ז השור (מדוע) יסקל וגם בעליו יומת א"ל שותף (של) ליסטים כליסטים וכשיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחית בקנה לנו מה את משיב אמר להם כתיב השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור הקיש מיתת הבעלים למיתת השור מה מיתת [בעלים בדרישה וחקירה בכ"ג אף מיתת] השור בדרישה ובחקירה וכו' ע"כ. ומכאן חברה ר"מ ז"ל בדברים סתומים. שוב מצאתי לרש"י ז"ל בפירושו בסנהדרין פרק ד' מיתות סוף גמרא מתני' דהבא על זכור ועל בהמה כו' גבי הא דמסיק תלמודא דחס רחמנא עלה כו' ופירש"י ז"ל כמיתת הבעלים כך מיתת השור בעדים והתראה:
שור שהיה רועה כו' עד שזה נשכו וזה נגחו. ב"ב פרק המוכר פירות (דף צ"ג) ובשבועת העדות (דף ל"ד): :
אפילו גמל האוחר כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות (דף ל"ז):