אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ט) ופרק כיצד משתתפין:

ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ט):

חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע"ב):

האחים שכל אחד וכו' עד אחד תמיד: כתב הראב"ד ז"ל זו הפסקא כתב תחת הפסקא כו' חלוקים במקצת ואחדים במקצת עכ"ל: ואני אומר גם אנחנו כך הורגלנו לפרש וכך פירש"י ז"ל וכך קבלנוה אך עתה נתתי דעתי להבין מאין היה לו לר"מ ז"ל זה הפירוש כי ידעתי לא לחנם מאריך בלשונו ומצאתי לו טעם מוטעם ומחוור דההיא ברייתא שחשב הראב"ד ז"ל להקשות היא ראייתו דגרסינן בפרק הדר גמרא מתניתין דהאחין שאוכלין על שולחן אביהן כו' תנו רבנן מי שיש לו חמש נשים מקבלות פרס מבעליהן וחמשה עבדים מקבלין פרס ר"י בן בתירא מתיר בנשים ואוסר בעבדים ר"י בן בבא מתיר בעבדים ואוסר בנשים ע"כ. למדנו מלשון הברייתא שעיקר מחלקותם שוה בנשים ועבדים דרך אחד להם אצל בעליהן ומהדר תלמודא למהדר בתחלת מימרא פשיטא בן אצל אביו כדאמרן אשה אצל בעלה ועבד אצל רבו פלוגתא דר"י בן בבא ור"י בן בתירא תלמיד אצל רבו מאי ע"כ. אלמא מדקא מייתי להו כהדדי ובהדי בן אצל אביו כהדדי נינהו מה בן אצל אביו סמוך על שולחנו כלשון משנתנו אף אשה ועבד כן ועוד דלשון אצל הכי משמע ועוד דהא כי נחית למבעי תלמיד אצל רבו מאי דומיא דהנך דמקבלי פרס על שולחנו נינהו כמו התלמיד שאוכל משלו על שולחן רבו דאי ס"ד משל רבו אטו מי מיחייב הרב לזון תלמידו אם לא יהיה בפרס וזה כפירוש ר"מ ז"ל:

חמש חבורות כו' עד מקום דירה. פ' הדר (דף ע"ב):

עשרה בתים זה לפנים מזה עד של חצר האחרת. הכל סוף פרק הדר (דף ע"ה):

אחד מבני חצר שהיה גוסס עד ויערבו עליו. תוספתא:

וכן קטן אע"פ עד כמו שביארנו. אחד מבני חצר כו' עד שהרי אפשר שיבא בשבת. משנה פרק כיצד משתתפין (דף פ"ו):

בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ"ה):

שתי כצוצטראות זו למעלה מזו עד ואם היה בין העליון עד למלאת: כתב הראב"ד ז"ל לא מחוורא הא מלתא אלא בשעשאן זו כנגד זו עכ"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו ולא ידעתי מי הביאו לזה ההכרח ובגמרא לא מצאתיו ואי משום ההיא דיתידות למה לא נתפרשה להדיא בשמעתין דגזוזטרא פ' כיצד משתתפין כמו שמפורש ביתדות:

לא עשתה העליונה עד עירוב אחד: כתב הראב"ד לא מיחוורן הני מילי וכו' ואי לא נשתתפו לא עכ"ל: ואני אומר גם בזה לא ירדתי לסוף דעתו ובפרק כיצד משתתפין אני רואה כדברי ר"מ ז"ל מתניתין דגזוזטראות דפריך מינה למ"ד יש דין גזל בשבת ופריק אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות ע"כ. וזהו כמ"ש ר"מ ז"ל בסוף זו הפיסקא. והדר תלמודא לאקשויי אי הכי כי עשו לתחתונה נמי ומתרץ התלמוד כיון דעשו לתחתונה גלויי גלו דעתא דאנא בהדך לא ניחא לי וזה פשוט. וראש הפיסקא הזאת ג"כ כמשמעותא דמתני' דהתם היא וכבר פירש ר"מ ז"ל הטעם מפני הדלי העובר:

שלש דיאטות עד שלא כדרך אמצעית. תוספתא:

שתי דיאטות זו כנגד זו עד סוף הפרק. פרק כיצד משתתפין (דף פ"ח):