Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב"ד ז"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ"ל: ואני אומר כי רש"י ז"ל דקדק בפירושיו כר"מ ז"ל כמו שכתב שם כד"ן:
וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י"א) :
עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י"א) : כתב הראב"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ"ל שהסופר השמיטה):
ההולך ממקום כו' עד והלך בזו מותר. פ' לפני אידיהן (שם) : כתב הראב"ד ז"ל אין דבריו מיושבין כלל וכו' שאין כאן חשד, עכ"ל: ואני אומר כשדעתי נתיישבה בדברי ר"מ ז"ל מצאתי זה וזה שוין וזה פשוט כי כשיש שני דרכים לבא בעיר ובא בדרך אחת לתוכה יש לומר כי לצאת לאותה העיר הוא נכנס וכבר הארכתי בזה בשיטתי וכד"ן:
ואסור לבנות עד מפני שמהנה. הכל פרק לפני אידיהן (דף ט"ז) :
המוכר ביתו כו' עד לים המלח. פ' השולח (דף מ"ד) : כתב הראב"ד ז"ל ואם הקדימו לו את דמיו קודם שיעבדוה מותרין, עכ"ל: ואני אומר ברייתא זו פ' השולח מיתניא ובגירסאות המדויקות שלנו לכותי גרסינן אלא שפירשוה לעבודת כוכבים ולא חלקו בין מוקדם למאוחר וכבר הקדמתי דרכו של ר"מ ז"ל בחבור משנה תורה שלא שינה לשון התלמוד כד"ן:
אבל עובד כוכבים שאנסוהו עד לספוד בהן. פרק השולח:
הולכין ליריד של עובדי כוכבים עד וזנו בנותיו כו'. פ' לפני אידיהן (שם דף י"ג) :
בת ישראל לא תניק עד סוף הפרק. פרק אין מעמידין (דף כ"ו) :