יש אחים כו' עד ואין ראויין לחליצה. הקדמה היא כדרך המחברים על מה שעתיד לכתוב:

ואלו שאין להם זיקה כלל כו' עד או חולצין או מייבמין. בבכורות פרק על אלו מומין וביבמות פרק הערל (דף ע"ט) :

יש יבמות עד כמו שיתבאר. תחלת ענינו הקדמה על מה שעתיד לבאר. סוף פ' ד' אחין (דף ל') :

וכל אשה שהיא וכו' עד משום ערוה. בגיטין פרק התקבל וביבמות פ' החולץ ופרק ד' אחין:

אבל מי שמקודשת כו' עד שעת הכושר. פרק ד' אחין:

ואלו הן שהן פטורות כו' עד שאין להם אישות כלל. פ"א (דף ב' וג') ופ"ב דיבמות ופרק הערל:

ולקחה לו לאשה פרט לערוה עד זקוקה ליבום. פ"א ופ"ב ופרק חרש (דף קי"ב) ופרק האשה רבה (דף צ"ו) :

היתה היבמה אסורה עד הרי הן זקוקות ליבום. פ"א ופ"ב דיבמות ופרק יש מותרות (דף פ"ד) :

ומן הדין היה עד ולא בת חליצה. פ"ב דיבמות ופרק יש מותרות:

ואם היתה לה צרה כו' עד שהוא חולצת ולא מתייבמת. פ"א דיבמות (דף י"א) ופרק יש מותרות (דף פ"ד) :

וכן יבמה שהיא ספק ערוה עד כמו שביארנו. פרק ד' אחין (דף ל') :

מי שמת אחיו עד עומדת לעולם. פ"א דיבמות (דף ב' וג') :

וכן אשת אחיו עד שנאמר והיא נטמאה. פ"א ופ"ב דיבמות (דף י"ז) :

אבל סוטה שמת בעלה עד וחולצת או מתייבמת. פ"א דיבמות (דף י"א) ופרק יש מותרות ופ"ק דסוטה (דף ב') :

אבל החולץ ליבמתו עד בצרת חלוצתו. פרק החולץ (דף מ') ומייתי בהרבה מקומות:

שתי יבמות עד בשעת נפילה. פ"ק דיבמות (דף יב יג) :

היתה זו שהיא ערוה עד לא חולצת ולא מתייבמת. פ"א דיבמות (דף ב') ופ' ד' אחין (דף ל"א) :

הלכה צרת הערוה כו' עד והולד (מותר) [ממזר]. גיטין פרק הזורק (דף פ') :

שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ"ט) : כתב הראב"ד ז"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:

בן ט' שנים ויום אחד עד זיקת שני יבמין. ביבמות בכמה מקומות:

מי שחציה שפחה עד סוף הפרק. גיטין פרק השולח (דף מ"ג)