הארוסה אסורה לבעלה עד גמורה לכל דבר. פ"ק דפסחים ופ"ק דקידושין (דף י') ובמסכת כלה:

ומשתכנס לחופה נקראת נשואה עד כארוסה. בכתובות פרק אע"פ (דף נ"ו) :

וצריך לברך ברכת חתנים עד וחתן מן המנין. פ"ק דכתובות (דף ח') :

המארס את האשה עד שכר הסופר. פרק אע"פ (דף נ"ו) ופרק גט פשוט ופ"ק דכתובות (דף ח') :

וכמה הוא כותב לה עד והתוספת כאחד. ריש פרק אע"פ (דף נ"ו) ופ"ק דכתובות (דף י') :

וחכמים הם שתיקנו כתובה עד ממטבע אותן הימים. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף נ') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ"א) וסוף המס':

אין פוחתין לבתולה ממאתים עד ה"ז מותר. ריש פרק אע"פ (דף נ"ז) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ"א) :

וכן אם נתן לה מטלטלין עד פנאי לכתוב. פרק אע"פ:

הכונס את האשה עד שעה אחת בלא כתובה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ"א) ופרק החובל:

אבל המוכרת כתובתה עד אם לא מכרה. פרק החובל (דף פ"ח פ"ט) :

המארס את האשה וכתב לה כתובה עד הואיל ולא כנסה. סוף פרק הכותב (דף פ"ט) ופרק אע"פ (דף נ"ד) :

אבל אם אירס ולא כתב עד או שיכתוב. פרק אע"פ:

והמארס את בתו עד כמו שביארנו. פרק נערה שנתפתתה (דף מ"ב) :

וכן תקנו חכמים עד בין אלמון. ריש כתובות (דף ז') :

יש לו לאדם לישא נשים רבות עד בשמחה. הסכמת כל הגדולים פ"ק דכתובות מכח ההיא דפרק ערבי פסחים (דף ק"ב) דאין עושין מצות חבילות חבילות:

מותר לארס בכל יום וכו'. פרק קמא דכתובות (דף ב') ומ"ק וסדר תעניות (דף ח') :

אבל אין נושאין עד ויצא למלאכה יום ראשון. פרק קמא דכתובות:

המארס את בתו קטנה עד ואם שלשים יום ל' יום. פרק אע"פ (דף נ"ז):

הגיע זמן שנתנו לאיש עד סוף הפרק. ריש מסכת כתובות (דף ב') ופרק אע"פ (דף נ"ז) :