Migdal Oz on Mishneh Torah, Mourning Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מנהג כל ישראל כו' עד וגוזזין שערו. בתשובת הגאונים ז"ל נמצא כן והסכימו כל האחרונים עליו:
ומלבישין אותו תכריכין כו' עד מושחרין ברעב. פרק אלו מגלחין (דף כ"ז) ובתשובת הגאונים ז"ל:
ואסור לקבור בתכריכין של משי כו' עד העפר והאבנים למעלה. פרק נגמר הדין (דף מ"ז מ"ח) ובאבל רבתי:
ויש להן לקבור בארון כו' עד אל אבותיך בשלום. סוף אלו מגלחין:
ומציינין את הקברות עד לבקר הקברות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:
הגוסס הרי הוא כחי כו' עד יכבה. פ"ק דאהלות ופרק אלו מגלחין ובאבל רבתי והביאו ר"י אלפס ז"ל פרק אלו מגלחין:
וכל המאמץ עיני המת כו' עד שמא נתעלף. במסכת שבת פרק שואל (דף קנ"א) :
וכן אין קורעין ולא חולצין ולא וכו' עד שימות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:
מי שמתו מוטל לפניו עד אבל לא לרוות. בברכות פרק מי שמתו (דף י"ח) ופרק אלו מגלחין (דף כ"ג) ובתשובות הגאונים ז"ל:
אין משהין את המת כו' עד מפני כבוד אביו ואמו. פרק אלו מגלחין (דף כ"ב):
האבל ביום ראשון וכו' עד מטה כפויה: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי שורש לזה עכ"ל: ואני אומר תמה אני במה נתקשה שהרי הוא תלמוד ערוך בזבחים פרק טבול יום דמסיק יום ראשון דאורייתא דכתיב ואכלתי חטאת היום וכתיב ואחריתה כיום מר ועיקר מררא יום ראשון וכ"כ ר"י אלפס פרק אלו מגלחין וגם רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל כן כתב בנמוקי תורת האדם אצל שער האבל מדעתו ומדעת הגאונים ז"ל וענין האכילה והכפיה מפורש איסורן בסתם פ' אלו מגלחין:
ובשאר ימות האבל כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מגלחין (דף ט"ו וכ"א):