מדברי סופרים שיהא האבל וכו' עד מצטער שלשים יום: כתב הראב"ד ז"ל בגמרא למצוה ראשיכם אל תפרעו ואתיא פרע פרע מנזיר עכ"ל: ואני אומר כן האמת שכן נאמר פרק אלו מגלחין גמ' מתני' דהקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל כו' ואמר עלה רב מתנה סתם נזירות שלשים יום דכתיב קדוש יהיה גדל פרע יהיה בגימטריא תלתין הוי אבל בירושלמי סומכה מקרא דובכתה את אביה וגו' מכלל דלצערא שלשים יום הוי וכן כתב ה"ר משה מקוצי ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ואין ספק אצלנו שר"מ ז"ל מצא ספרים וברייתות ותשובת הגאונים ז"ל שראוי לסמוך עליהן שלא באו לידינו וכן כתב הרב ר' יונתן הכהן מלוני"ל זצ"ל:

ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ"א):

בד"א בשאר כל המתים וכו' עד י"ב חדש: כתב הראב"ד ז"ל ולשמחת מצוה עד שלשים יום כשאר מתים עכ"ל: ואני אומר בגמרא פרק אלו מגלחין (דף כ"ג) ולא במקום אחר אינו מזכיר סעודת מצוה כגון סעודת מילה ולכך לא פירש ר"מ ז"ל והגאונים ז"ל הכריעו בו מסברא יש אומרים בכה ויש אומרים בכה:

על כל המתים כולן וכו' עד יאמרו לך עמנו. הסכמת הגאון ז"ל:

על כל המתים וכו' עד חיי נפש. פ' אלו מגלחין (דף כ"ב):

מי שהיה בעלה צלוב בעיר וכו' עד שאינם צלובים בו יום שביעי מקצתו ככולו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף י"ט):