Migdal Oz on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מ"ע לעשות אדם מעקה כו' עד אינו זקוק. בספרי פרשת כי תצא ולשון ספרי ועשית מעקה לגגך מצות עשה ולא תשים דמים בביתך מצות ל"ת:
וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המעקה. במסכת סוכה (דף ג') ופ"ק דמ"ק (דף י"א) כן משמע:
בית של שני שותפין עד עשויין לדירה. פרק ראשית הגז (דף קל"ו) :
היתה רשות הרבים גבוהה כו' עד ממנו לא בתוכו. בסיפרי פרשת כי תצא:
גבהו של מעקה עד הנופל: כתב הראב"ד ז"ל דוקא ממקום דורסו וכו': ואני אומר זה כתב לפי שמצא בסיפרי פ' כי תצא כמה הוא מעקה מעגלו ג' טפחים בית דורסו עשרה וראיתי אני דברי ר"מ ז"ל מדסתם לן מתני' פ' המוכר את הבית כוותיה דתנן ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה י' טפחים ואוקי טעמא בגמרא דכי גבוה י' חשיב ופ"ק דבתרא גמרא מתני' סמוך לו כותל אחד כו' סתם תלמודא ואמר אבל זקוק הוא למחיצת י' ואוקימנא לנתפס עלה כגנב. עוד ראיתי שאותן הדברים שבספרי הם דברי יחיד והכי איתא התם רבי אומר משעת חדושו עשה לו וכמה הוא מעקה כו' אבל לאחר כך סתמה הברייתא כי יפול הנופל שאם היתה רה"ר גבוה ממנו עשרה טפחים ונפל ממנו לתוכו פטור שנאמר ממנו ולא לתוכו ובכולי תלמודא נמי אמרינן אין מחיצה פחותה מי' ואותו מעגל דרבי הוא מקום שהיו מעגילים במעגלה בתוך המעקה ליופי והוא מעשה אומן ויש לי ראיה מהא דתנן סוף פ"ק דמועד קטן עושין מעקה לגג עד ומעגילין אותו במעגלה ופשטינן לה בגמרא דה"ק שפין את הסדקין ומעגילין אותן כעין מעגלה ביד וברגל אבל לא במחצלים ע"כ אלמא מקום העגול יפה ומעשה אומן ולא מקום דריסה הוא ואין שם מעקה אלא מעיקר שפת הגג והוא כדברי ר"מ. שוב מצאתי בירושלמי פרק המוכר את הבית דקאמר תלמודא להדיא מעקה גבוה י' טפחים ותו לא מידי:
וצריך שתהיה המחיצה חזקה כו' עד מפני שאין בו מעשה. בסיפרי פרשת כי תצא:
אחד גג ואחד כל דבר כו' עד וימות. בב"ק שלהי פ' שור שנגח ד' וה' וספ"ק דקדושין:
וכן כל מכשול כו' עד לא תשים דמים בביתך. בת"כ פרשת קדושים תהיו:
הרבה דברים אסרו חכמים עד מכת מרדות. במס' ע"ז פ' אין מעמידין:
ואלו הן לא יניח אדם פיו עד והוא אינו רואה. פ"ק דע"ז (דף י"ב) :
ולא ישתה מים מגולין כו' עד וישתה וימות. פ' אין מעמידין (דף ל'):
ואלו הן המשקין האסורין עד המים והיין. פ"ח דתרומות:
ואפילו מזוג עד שותין מהן. פ"ק דחולין ופ' אלו טריפות (דף מ"ט):
השום שנתרסק עד אין בהם משום גילוי. ירושלמי דתרומות פרק ח':
וכן יין תוסס כו' עד תורמוסין אין בהן משום גילוי. פ' אין מעמידין (דף ל') :
מים ששרה בהם כבשים עד לחולה אסורין משום גילוי. ירושלמי דתרומות פ"ח:
יין שנתחבר בו דברים חדין כו' עד בלילה אסורין. פ' אין מעמידין (דף ל') :
ואפילו היה בצדן אדם ישן אין אימת ישן על הזוחלין. ירושלמי פרק ח' דתרומות:
וכמה ישהו כו' עד ויחזור למקומו. פרק קמא דחולין:
שיעור המים שיאסרו כו' עד אצבע קטנה של קטן. פרק ח' דתרומות:
חבית שנתגלתה כו' עד לא יאכל עשירי. פרק אין מעמידין (דף ל') ופרק הגוזל ומאכיל:
עיסה שנילושה במים מגולין וכו' עד הפת אסורה. בירושלמי דתרומות פרק שמיני: